فَإِذَا هُمْ بِالسَّاهِرَةِ

וַיֵּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד הָל֣וֹךְ וְגָד֑וֹל וַיהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י צְבָא֖וֹת עִמּֽוֹ׃

sa hi dyubhir janaanaaM hotaa dakSasya baahvoH

taM dakSaH sacate kaviH

ὄφρα μὲν οὖν Μελέαγρος ἄρηι φίλος πολέμιζε,

בֶּן־ חֲשַׁבְיָ֥ה בֶן־ אֲמַצְיָ֖ה בֶּן־ חִלְקִיָּֽה׃

νύξεν· ὃ δʼ ἐν κονίῃσι πεσὼν ἕλε γαῖαν ἀγοστῷ.

לָ֭כֵן שְׂעִפַּ֣י יְשִׁיב֑וּנִי וּ֝בַעֲב֗וּר ח֣וּשִׁי בִֽי׃

ἀμφὶ δέ μιν φᾶρος καλὸν βάλον ἠδὲ χιτῶνα,

לְ֭פָנָיו יִכְרְע֣וּ צִיִּ֑ים וְ֝אֹיְבָ֗יו עָפָ֥ר יְלַחֵֽכוּ׃

מֵיהוָ֥ה מִצְעֲדֵי־ גָ֑בֶר וְ֝אָדָ֗ם מַה־ יָּבִ֥ין דַּרְכּֽוֹ׃