وَإِنَّهُ لِحُبِّ الْخَيْرِ لَشَدِيدٌ

βῆ δὲ διὰ προμάχων, ἅμα δὲ ξανθὸς Μενέλαος.

ὀψὲ δὲ δὴ μετέειπε βοὴν ἀγαθὸς Διομήδης·

caarupratiika aahutaH

אָ֚נָה הָלַ֣ךְ דּוֹדֵ֔ךְ הַיָּפָ֖ה בַּנָּשִׁ֑ים אָ֚נָה פָּנָ֣ה דוֹדֵ֔ךְ וּנְבַקְשֶׁ֖נּוּ עִמָּֽךְ׃

achaa naptre sahasvate

בֶּן־ אֲמַרְיָ֥ה בֶן־ עֲזַרְיָ֖ה בֶּן־ מְרָיֽוֹת׃

וּמִנְחָ֗ה אֵיפָ֥ה לַפָּ֛ר וְאֵיפָ֥ה לָאַ֖יִל יַֽעֲשֶׂ֑ה וְשֶׁ֖מֶן הִ֥ין לָאֵיפָֽה׃

יַחֵ֥ל יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־ יְה֫וָה כִּֽי־ עִם־ יְהוָ֥ה הַחֶ֑סֶד וְהַרְבֵּ֖ה עִמּ֣וֹ פְדֽוּת׃

οὐδέ τί πῃ δύναμαι προχέειν ῥόον εἰς ἅλα δῖαν

χειρὶ λαβὼν ἀραρυῖαν ἐφʼ ἵπποιιν ἀνόρουσεν

ὀψὲ δὲ δὴ μετέειπε βοὴν ἀγαθὸς Διομήδης·

ἴθυσεν δὲ διὰ προμάχων συῒ εἴκελος ἀλκὴν

κεῖνον μὲν δὴ νηυσὶν ἐπιπροέηκα θοῇσιν

כִּֽי־ אֲ֭נִי לְצֶ֣לַע נָכ֑וֹן וּמַכְאוֹבִ֖י נֶגְדִּ֣י תָמִֽיד׃

ἀλλʼ ἄγε διογενὲς Πατρόκλεες ἔξαγε κούρην

ὀψὲ δὲ δὴ μετέειπε βοὴν ἀγαθὸς Διομήδης·

כָּל־ אָדָ֥ם חָֽזוּ־ ב֑וֹ אֱ֝נ֗וֹשׁ יַבִּ֥יט מֵרָחֽוֹק׃