ثُمَّ كَلَّا سَوْفَ تَعْلَمُونَ

وَإِنَّهُمْ لَيَصُدُّونَهُمْ عَنِ السَّبِيلِ وَيَحْسَبُونَ أَنَّهُمْ مُهْتَدُونَ

ἴφθιμον Μελάνιππον. ὃ δʼ ὄφρα μὲν εἰλίποδας βοῦς

מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה׃

χερσὶν ὕπο Τρώων λείψειν φάος ἠελίοιο.

דְּדָן֙ רֹֽכַלְתֵּ֔ךְ בְבִגְדֵי־ חֹ֖פֶשׁ לְרִכְבָּֽה׃

εὐνῇ ἔνι μαλακῇ θαλέων ἐμπλησάμενος κῆρ·

כִּֽי־ עֲדַ֣ת חָנֵ֣ף גַּלְמ֑וּד וְ֝אֵ֗שׁ אָכְלָ֥ה אָֽהֳלֵי־ שֹֽׁ֥חַד׃

אִם־ אֶרְאֶ֣ה א֖וֹבֵד מִבְּלִ֣י לְב֑וּשׁ וְאֵ֥ין כְּ֝ס֗וּת לָאֶבְיֽוֹן׃

חֶ֥רֶב אֶל־ הַבַּדִּ֖ים וְנֹאָ֑לוּ חֶ֥רֶב אֶל־ גִּבּוֹרֶ֖יהָ וָחָֽתּוּ׃

בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה כִּ֥י הִפְלִ֘יא חַסְדּ֥וֹ לִ֝֗י בְּעִ֣יר מָצֽוֹר׃

ἔνδιοι ἱκόμεσθʼ ἱερὸν ῥόον Ἀλφειοῖο.

לַמְנַצֵּ֬חַ עַֽל־ שׁוֹשַׁנִּ֬ים לְדָוִֽד׃

מִֽי־ יוֹדֵ֣עַ יָשׁ֔וּב וְנִחַ֖ם הָאֱלֹהִ֑ים וְשָׁ֛ב מֵחֲר֥וֹן אַפּ֖וֹ וְלֹ֥א נֹאבֵֽד׃