ذُو مِرَّةٍ فَاسْتَوَى

قُتِلَ الْخَرَّاصُونَ

אֱ֭לֹהִים שׁוֹפֵ֣ט צַדִּ֑יק וְ֝אֵ֗ל זֹעֵ֥ם בְּכָל־ יֽוֹם׃

οἵ ῥʼ ἐξ Ἀσκανίης ἐριβώλακος ἦλθον ἀμοιβοὶ

δοιὼ δʼ Ἀτρεΐδα μενέτην καὶ δῖος Ὀδυσσεὺς

indraagnii avasaa gatam asmabhyaM carSaNiisahaa

וְאִם־ בְּפֶ֥תַע בְּלֹא־ אֵיבָ֖ה הֲדָפ֑וֹ אוֹ־ הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו כָּל־ כְּלִ֖י בְּלֹ֥א צְדִיָּֽה׃

יִתֵּ֧ן לְמַכֵּ֛הוּ לֶ֖חִי יִשְׂבַּ֥ע בְּחֶרְפָּֽה׃

αἰεὶ μὲν Τρώεσσʼ ἐπιμίσγομαι, οὐδέ τί φημι

shataM vahantu harayaH

ἀντικρὺ δʼ ἁπαλοῖο διʼ αὐχένος ἤλυθʼ ἀκωκή·

ἵππους δʼ ἐξελάσας μεγαθύμου Τυδέος υἱὸς

οἴους ἀμφʼ Ἑλένῃ καὶ κτήμασι πᾶσι μάχεσθαι.

הָרִ֗ים כַּדּוֹנַ֗ג נָ֭מַסּוּ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה מִ֝לִּפְנֵ֗י אֲד֣וֹן כָּל־ הָאָֽרֶץ׃

αὐτοῦ πήματʼ ἔπασχον ἐν αἰνῇσιν νεκάδεσσιν,

מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אַ֤ךְ ט֖וֹב לְיִשְׂרָאֵ֥ל אֱלֹהִ֗ים לְבָרֵ֥י לֵבָֽב׃

And he said, A certain man had two sons:

abhuud devaH savitaa vandyo nu na idaaniim ahna upavaacyo nRbhiH

ἀντικρὺ δʼ ἁπαλοῖο διʼ αὐχένος ἤλυθʼ ἀκωκή,

וְנִלְחֲמ֥וּ אֵלֶ֖יךָ וְלֹא־ י֣וּכְלוּ לָ֑ךְ כִּֽי־ אִתְּךָ֥ אֲנִ֛י נְאֻם־ יְהוָ֖ה לְהַצִּילֶֽךָ׃

itaa maruto ashvinaa

αἰόλαι εὐλαὶ ἔδονται, ἐπεί κε κύνες κορέσωνται

εἰ δέ κεν ἀσπίδα μὲν καταθείομαι ὀμφαλόεσσαν

ἦν δὲ ἐγγὺς ἡ ἑορτὴ τῶν Ἰουδαίων ἡ σκηνοπηγία.