αἱ δʼ ὅτε νηὸν ἵκανον Ἀθήνης ἐν πόλει ἄκρῃ,

חֶבְלֵ֥י שְׁא֖וֹל סַבֻּ֑נִי קִדְּמֻ֖נִי מֹֽקְשֵׁי מָֽוֶת׃

וְשַׂמְתָּ֣ שַׂכִּ֣ין בְּלֹעֶ֑ךָ אִם־ בַּ֖עַל נֶ֣פֶשׁ אָֽתָּה׃

πέπνυσαί τε νόῳ, μακάρων δʼ ἔξεσσι τοκήων.

וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־ מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֥ן גָּוַ֛עְנוּ אָבַ֖דְנוּ כֻּלָּ֥נוּ אָבָֽדְנוּ׃

וַיֵּֽאָסֵ֞ף כָּל־ אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ אֶל־ הָעִ֔יר כְּאִ֥ישׁ אֶחָ֖ד חֲבֵרִֽים׃

καλὸν νηγάτεον, περὶ δὲ μέγα βάλλετο φᾶρος·

וְזִיזָ֨א בֶן־ שִׁפְעִ֧י בֶן־ אַלּ֛וֹן בֶּן־ יְדָיָ֥ה בֶן־ שִׁמְרִ֖י בֶּן־ שְׁמַֽעְיָֽה׃

τὴν δʼ ὡς οὖν ἐνόησε θεὰ λευκώλενος Ἥρη,

οὖρον, ἐπεί κε κάμωσιν ἐϋξέστῃς ἐλάτῃσι

בַּ֤עַל הַבּוֹר֙ יְשַׁלֵּ֔ם כֶּ֖סֶף יָשִׁ֣יב לִבְעָלָ֑יו וְהַמֵּ֖ת יִֽהְיֶה־ לּֽוֹ׃

ὣς ἄρα φωνήσας ὠρέξατο χερσὶ φίλῃσιν

Κεβριόνης δὲ Τρῶας ὀρινομένους ἐνόησεν

χέρσʼ ὕπο Πατρόκλοιο Μενοιτιάδαο δαμῆναι·

λίγξε βιός, νευρὴ δὲ μέγʼ ἴαχεν, ἆλτο δʼ ὀϊστὸς

כָּל־ רֹ֭אַי יַלְעִ֣גוּ לִ֑י יַפְטִ֥ירוּ בְ֝שָׂפָ֗ה יָנִ֥יעוּ רֹֽאשׁ׃