فَلْيَنْظُرِ الْإِنْسَانُ إِلَى طَعَامِهِ

τὸν δʼ αὖτε προσέειπεν ἄναξ Διὸς υἱὸς Ἀπόλλων·

τὸν δʼ αὖτε προσέειπε ποδήνεμος ὠκέα Ἶρις·

abhii Su Nas tvaM rayim mandasaanaH sahasriNam

אִם־ עֲוֺנ֥וֹת תִּשְׁמָר־ יָ֑הּ אֲ֝דֹנָ֗י מִ֣י יַעֲמֹֽד׃

ἀλλʼ ἤτοι κλαύσας καὶ ὀδυράμενος μεθέηκε·

אֲ֭זַי הַמַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּנוּ נַ֗֜חְלָה עָבַ֥ר עַל־ נַפְשֵֽׁנוּ׃

וָאֹמַ֕ר אֶל־ הַמַּלְאָ֖ךְ הַדֹּבֵ֣ר בִּ֑י אָ֛נָה הֵ֥מָּה מֽוֹלִכ֖וֹת אֶת־ הָאֵיפָֽה׃

מִ֥י בָכֶ֖ם יַאֲזִ֣ין זֹ֑את יַקְשִׁ֥ב וְיִשְׁמַ֖ע לְאָחֽוֹר׃

τὸν δʼ αὖτε προσέειπε ποδήνεμος ὠκέα Ἶρις·

תְּֽנָה־ עָ֭וֺן עַל־ עֲוֺנָ֑ם וְאַל־ יָ֝בֹ֗אוּ בְּצִדְקָתֶֽךָ׃

ὢ πόποι ἦ μʼ ἔβλαψε θεὰ πόδας, ἣ τὸ πάρος περ

וַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מוֹאָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֙אוּ֙ אֶל־ בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק׃

hotaa gRNiita ukthya\H

ὑμεῖς μὲν φεύγοντες, ἐγὼ δʼ ὄπιθεν κεραΐζων.

ὅς ποτέ μʼ εἰρόμενος μέγʼ ἐγήθεεν ᾧ ἐνὶ οἴκῳ

Πανθοΐδης Εὔφορβος, ὃς ἡλικίην ἐκέκαστο

הַ֭לְאֵל תְּדַבְּר֣וּ עַוְלָ֑ה וְ֝ל֗וֹ תְּֽדַבְּר֥וּ רְמִיָּֽה׃

yaabhiH kaNvasya suunavo havante .avase tvaa

οὐ γάρ τις νόον ἄλλος ἀμείνονα τοῦδε νοήσει

τῶν τινα καρρέζουσα Ἀχαιϊάδων ἐϋπέπλων

yan manyase vareNyam indra dyukSaM tad aa bhara

ἀλλʼ ὅτε δή ῥʼ ἐκίχανε πολὺν καθʼ ὅμιλον ὀπάζων,

ἀλλά σφεας κρατερὸς Διομήδης ἐξενάριξε·