وَأَمَّا مَنْ خَافَ مَقَامَ رَبِّهِ وَنَهَى النَّفْسَ عَنِ الْهَوَى

تَاللَّهِ إِنْ كُنَّا لَفِي ضَلَالٍ مُبِينٍ

إِنِّي أَنَا رَبُّكَ فَاخْلَعْ نَعْلَيْكَ إِنَّكَ بِالْوَادِ الْمُقَدَّسِ طُوًى

פֶּ֭תִי יַאֲמִ֣ין לְכָל־ דָּבָ֑ר וְ֝עָר֗וּם יָבִ֥ין לַאֲשֻׁרֽוֹ׃

ἄμβροτοι, οὓς Πηλῆϊ θεοὶ δόσαν ἀγλαὰ δῶρα,

punar enaa ni vartaya punar enaa ny aa kuru

taa somasyeha tRmpataam

σφῶϊ μέν· οὐ γὰρ ἔοικʼ ὀτρυνέμεν· οὔ τι κελεύω·

הֵ֣ן אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ יַֽעֲזָר־ לִ֔י מִי־ ה֖וּא יַרְשִׁיעֵ֑נִי הֵ֤ן כֻּלָּם֙ כַּבֶּ֣גֶד יִבְל֔וּ עָ֖שׁ יֹאכְלֵֽם׃

ἦσθα πάρος· νῦν αὖτε νόον νίκησε νεοίη.

אִמְר֥וּ צַדִּ֖יק כִּי־ ט֑וֹב כִּֽי־ פְרִ֥י מַעַלְלֵיהֶ֖ם יֹאכֵֽלוּ׃

εὗρε δὲ Τυδέος υἱὸν ὑπέρθυμον Διομήδεα

vRSendraH pura etu naH somapaa abhayaMkaraH

וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה עִמְד֣וּ וְאֶשְׁמְעָ֔ה מַה־ יְצַוֶּ֥ה יְהוָ֖ה לָכֶֽם׃

καὶ δὲ τόδʼ ἠνώγεον εἰπεῖν ἔπος αἴ κʼ ἐθέλητε

ἄμβροτοι, οὓς Πηλῆϊ θεοὶ δόσαν ἀγλαὰ δῶρα.

לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־ פֶּ֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה׃

תַּ֤חַת בְּנוֹ֙ אוּרִיאֵ֣ל בְּנ֔וֹ עֻזִּיָּ֥ה בְנ֖וֹ וְשָׁא֥וּל בְּנֽוֹ׃

δέδεσαι γυναικί; μὴ ζήτει λύσιν· λέλυσαι ἀπὸ γυναικός; μὴ ζήτει γυναῖκα·

Σίσυφος Αἰολίδης· ὃ δʼ ἄρα Γλαῦκον τέκεθʼ υἱόν,

tasmai nuunam abhidyave vaacaa viruupa nityayaa

כֵּ֭ן בַּקֹּ֣דֶשׁ חֲזִיתִ֑יךָ לִרְא֥וֹת עֻ֝זְּךָ֗ וּכְבוֹדֶֽךָ׃

sa iiM vRSaa na phenam asyad aajau smad aa paraid apa dabhracetaaH

טֽוֹב־ לִ֥י תֽוֹרַת־ פִּ֑יךָ מֵ֝אַלְפֵ֗י זָהָ֥ב וָכָֽסֶף׃