وَمَا تُجْزَوْنَ إِلَّا مَا كُنْتُمْ تَعْمَلُونَ

إِنَّا جَعَلْنَاهُ قُرْآنًا عَرَبِيًّا لَعَلَّكُمْ تَعْقِلُونَ

וַתֹּ֥אמֶר צִיּ֖וֹן עֲזָבַ֣נִי יְהוָ֑ה וַאדֹנָ֖י שְׁכֵחָֽנִי׃

ἀλλʼ ἴομεν· μάλα γὰρ νὺξ ἄνεται, ἐγγύθι δʼ ἠώς,

וַיֵּ֕לֶךְ בְּדַרְכֵ֖י מַלְכֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְגַ֧ם מַסֵּכ֛וֹת עָשָׂ֖ה לַבְּעָלִֽים׃

Ἴδην δʼ ἵκανεν πολυπίδακα μητέρα θηρῶν

וַיַּעֲבֹ֣ר יְ֠הוֹשֻׁעַ וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֥ל עִמּ֛וֹ מִלִּבְנָ֖ה לָכִ֑ישָׁה וַיִּ֣חַן עָלֶ֔יהָ וַיִּלָּ֖חֶם בָּֽהּ׃

τὰς Εὔμηλος ἔλαυνε ποδώκεας ὄρνιθας ὣς

sindhubhyaH kartvaM haviH

יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם הִרְבָּ֣ה אֶתְכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הַיּ֔וֹם כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃

יִֽפְרַח־ בְּיָמָ֥יו צַדִּ֑יק וְרֹ֥ב שָׁ֝ל֗וֹם עַד־ בְּלִ֥י יָרֵֽחַ׃

πρὸς πόλιν, ᾗ περ οἱ ἄλλοι ἀτυζόμενοι φοβέοντο,

ὄφρά σʼ ὑποδείσας μένεος ἀλκῆς τε λάθωμαι.

ἡμῖν δʼ αἰπὺς ὄλεθρος ἐπιρρέπῃ. οὐ γὰρ Ἀχαιοὶ

τὴν δʼ ἐπιμειδήσας προσέφη νεφεληγερέτα Ζεύς·

αὖτις ἐφυβρίζων ἕλετο κρείων Ἀγαμέμνων

ὣς εἰπὼν ὑπʼ ὄχεσφι τιτύσκετο χαλκόποδʼ ἵππω

Φυλεΐδης, ὃν τίκτε Διῒ φίλος ἱππότα Φυλεύς,

ἦ τις καὶ Τρώων κορέει κύνας ἠδʼ οἰωνοὺς

καὶ κορυφαί, Τρώων τε πόλις καὶ νῆες Ἀχαιῶν.

δύμεναι· οὐ γάρ πως βεβλημένον ἐστὶ μάχεσθαι.

אֶ֭סְפְּרֵם מֵח֣וֹל יִרְבּ֑וּן הֱ֝קִיצֹ֗תִי וְעוֹדִ֥י עִמָּֽךְ׃

vishaH puurviiH pra caraa carSaNipraaH

αἱρείτω εὖτʼ ἄν σε μελίφρων ὕπνος ἀνήῃ.