وَلَا تَحَاضُّونَ عَلَى طَعَامِ الْمِسْكِينِ

لَا تَسْمَعُ فِيهَا لَاغِيَةً

وَيَجْعَلُونَ لِلَّهِ الْبَنَاتِ سُبْحَانَهُ وَلَهُمْ مَا يَشْتَهُونَ

יְר֣אוּ אֶת־ יְהוָ֣ה קְדֹשָׁ֑יו כִּי־ אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו׃

ἀκροτάτῃ κορυφῇ πολυδειράδος Οὐλύμποιο·

רוֹמְמ֣וֹת אֵ֭ל בִּגְרוֹנָ֑ם וְחֶ֖רֶב פִּֽיפִיּ֣וֹת בְּיָדָֽם׃

νῦν δʼ ὅτε πέρ μοι ἔδωκε Κρόνου πάϊς ἀγκυλομήτεω

ayaa pavasva dhaarayaa yayaa suuryam arocayaH

ἀκροτάτῃ κορυφῇ πολυδειράδος Οὐλύμποιο.

לְ֭כוּ נְרַנְּנָ֣ה לַיהוָ֑ה נָ֝רִ֗יעָה לְצ֣וּר יִשְׁעֵֽנוּ׃

And Jacob kissed Rachel, and lifted up his voice, and wept.

ὃς μέν τʼ αἰδέσεται κούρας Διὸς ἆσσον ἰούσας,

πῶς κʼ ἔοι εἴ τις νῶϊ θεῶν αἰειγενετάων

Μηριόνης δʼ ἀπιόντος ἵει χαλκήρεʼ ὀϊστόν,

וַיָּ֣מָת אִבְצָ֔ן וַיִּקָּבֵ֖ר בְּבֵ֥ית לָֽחֶם׃

וּמַעֲשֵׂיָ֣ה בֶן־ בָּר֣וּךְ בֶּן־ כָּל־ חֹ֠זֶה בֶּן־ חֲזָיָ֨ה בֶן־ עֲדָיָ֧ה בֶן־ יוֹיָרִ֛יב בֶּן־ זְכַרְיָ֖ה בֶּן־ הַשִּׁלֹנִֽי׃

yat te suuryaM yad uSasam mano jagaama duurakam

וַיִּסֹּ֣גוּ וַֽ֭יִּבְגְּדוּ כַּאֲבוֹתָ֑ם נֶ֝הְפְּכ֗וּ כְּקֶ֣שֶׁת רְמִיָּֽה׃

ἀκροτάτῃ κορυφῇ πολυδειράδος Οὐλύμποιο·

νῆας ἔπι γλαφυρὰς πρὶν Ἕκτορος ἀνδροφόνοιο

καὶ τὸν μὲν γήθησεν ἰδὼν κρείων Ἀγαμέμνων,

יֵ֣שׁ מְ֭פַזֵּר וְנוֹסָ֥ף ע֑וֹד וְחוֹשֵׂ֥ךְ מִ֝יֹּ֗שֶׁר אַךְ־ לְמַחְסֽוֹר׃

νώτοισιν δʼ Αἴαντα διηνεκέεσσι γέραιρεν

וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־ אָשֵׁ֖ר נָשִׂ֑יא אֲחִיה֖וּד בֶּן־ שְׁלֹמִֽי׃