إِذَا الشَّمْسُ كُوِّرَتْ

ni graamaaso avikSata ni padvanto ni pakSiNaH

τοῦ δʼ ἀπὸ μὲν κτιδέην κυνέην κεφαλῆφιν ἕλοντο

ἀλλʼ ὅ γε δέκτο μὲν ἱρά, πόνον δʼ ἀμέγαρτον ὄφελλεν.

yena vishvaa ati dviSo ataarima

הָֽיְתָה־ לִּ֬י דִמְעָתִ֣י לֶ֭חֶם יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה בֶּאֱמֹ֥ר אֵלַ֥י כָּל־ הַ֝יּ֗וֹם אַיֵּ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

τώ τοι προφρονέως ἐρέω ἔπος οὐδʼ ἐπικεύσω.

δεινὸς ἐνυάλιος, πλῆσθεν δʼ ἄρα οἱ μέλεʼ ἐντὸς

ayaM vaaM kRSNo ashvinaa havate vaajiniivasuu

vRkSaash cin me abhipitve araaraNuH

מִזְמ֡וֹר שִׁיר־ חֲנֻכַּ֖ת הַבַּ֣יִת לְדָוִֽד׃

ἔμπεσʼ ἐπικρατέως, μὴ δὴ πυρὸς αἰθομένοιο

ὥς τε λέων ἐχάρη μεγάλῳ ἐπὶ σώματι κύρσας

devaas ta indra sakhyaaya yemire

Τρῶας δῃώσωσιν ἕλωσί τε Ἴλιον ἱρήν,

מִבְּנֵ֣י יוֹאָ֔ב עֹבַדְיָ֖ה בֶּן־ יְחִיאֵ֑ל וְעִמּ֕וֹ מָאתַ֛יִם וּשְׁמֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר הַזְּכָרִֽים׃

βαλλόμενα προτὶ γαίῃ ἐν αἰνῇ δηϊοτῆτι,

φασγάνῳ ἀΐσσων, τόφρʼ Ἕκτορος ὠκέες ἵπποι

ποσσὶν ὀρωρέχαται πολεμίζειν· ἔγχεϊ δʼ αὐτὸς

πίπτουσιν· πότε κέν τις ἀναπνεύσειε πόνοιο;

dyukSam mitrasya saadanam aryamNo varuNasya ca

ה֘וֹדִ֤ינּוּ לְּךָ֨ ׀ אֱ‍ֽלֹהִ֗ים ה֭וֹדִינוּ וְקָר֣וֹב שְׁמֶ֑ךָ סִ֝פְּר֗וּ נִפְלְאוֹתֶֽיךָ׃

אֶלְעָזָר֙ הוֹלִ֣יד אֶת־ פִּֽינְחָ֔ס פִּֽינְחָ֖ס הֹלִ֥יד אֶת־ אֲבִישֽׁוּעַ׃

avobhir yaatho vRSaNaa vRSaNvasuu