وَأَنَّا مِنَّا الصَّالِحُونَ وَمِنَّا دُونَ ذَلِكَ كُنَّا طَرَائِقَ قِدَدًا

يَقْدُمُ قَوْمَهُ يَوْمَ الْقِيَامَةِ فَأَوْرَدَهُمُ النَّارَ وَبِئْسَ الْوِرْدُ الْمَوْرُودُ

وَالْآخِرَةُ خَيْرٌ وَأَبْقَى

יְתוֹמִ֤ים הָיִ֙ינוּ֙ אין וְאֵ֣ין אָ֔ב אִמֹּתֵ֖ינוּ כְּאַלְמָנֽוֹת׃

ἀλλʼ ἕνεκʼ ἀρητῆρος ὃν ἠτίμησʼ Ἀγαμέμνων,

Then said his disciples, Lord, if he sleep, he shall do well.

pra suu na aayur jiivase tiretana

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־ יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

Πηλεΐδης δʼ ἀπὸ πυρκαϊῆς ἑτέρωσε λιασθεὶς

ὅσσά τοι ἐν κλισίῃσιν ὑπέσχετο δῶρʼ Ἀγαμέμνων·

ἀργαλέη, δίχα δέ σφιν ἐνὶ φρεσὶ θυμὸς ἄητο·

א֤וֹ שִׂ֣יחַ לָאָ֣רֶץ וְתֹרֶ֑ךָּ וִֽיסַפְּר֥וּ לְ֝ךָ֗ דְּגֵ֣י הַיָּֽם׃

וִ֘יהִ֤י יְהוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃

וילדו וַיִּוָלְד֧וּ לְדָוִ֛ד בָּנִ֖ים בְּחֶבְר֑וֹן וַיְהִ֤י בְכוֹרוֹ֙ אַמְנ֔וֹן לַאֲחִינֹ֖עַם הַיִּזְרְעֵאלִֽת׃

וַיַּעֲל֧וּ בְנֵֽי־ יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־ בְּנֵ֥י בִנְיָמִ֖ן בַּיּ֣וֹם הַשְּׁלִישִׁ֑י וַיַּעַרְכ֥וּ אֶל־ הַגִּבְעָ֖ה כְּפַ֥עַם בְּפָֽעַם׃

How long will ye vex my soul, and break me in pieces with words?

ἠδὲ μέλι χλωρόν, παρὰ δʼ ἀλφίτου ἱεροῦ ἀκτήν,

εἰνοδίοις, οὓς παῖδες ἐριδμαίνωσιν ἔθοντες

לא־ לֽוֹ־ אַחֲרִ֥ישׁ בַּדָּ֑יו וּדְבַר־ גְּ֝בוּר֗וֹת וְחִ֣ין עֶרְכּֽוֹ׃

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־ יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־ יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃

הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֣ה אֶֽל־ יִרְמְיָ֔הוּ מֵאֵ֥ת יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃