وَأَنْ أَقِمْ وَجْهَكَ لِلدِّينِ حَنِيفًا وَلَا تَكُونَنَّ مِنَ الْمُشْرِكِينَ

بَلِ الَّذِينَ كَفَرُوا فِي عِزَّةٍ وَشِقَاقٍ

וַיַּ֧עַשׂ יוֹאָ֛שׁ הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה כָּל־ יְמֵ֖י יְהוֹיָדָ֥ע הַכֹּהֵֽן׃

So when David was old and full of days, he made Solomon his son king over Israel.

nikaamam aramaNasaM yena navantam ahiM sam piNag RjiiSin

Πηλιάδα μελίην, τὴν πατρὶ φίλῳ πόρε Χείρων

ὣς ἔφατʼ, οὐδʼ ἄρα οἱ κῆρυξ ἀπίθησεν ἀκούσας,

sacaa yad aasu jahatiiSv atkam amaanuSiiSu maanuSo niSeve

τὸν τόθʼ ὑπʼ Ἰδομενῆϊ Ποσειδάων ἐδάμασσε

כֻּ֭לָּם אֵלֶ֣יךָ יְשַׂבֵּר֑וּן לָתֵ֖ת אָכְלָ֣ם בְּעִתּֽוֹ׃

εἴτʼ ἄρʼ ὅ γʼ εὐχωλῆς ἐπιμέμφεται ἠδʼ ἑκατόμβης,

כִּֽי־ עָ֭לֶיךָ הֹרַ֣גְנוּ כָל־ הַיּ֑וֹם נֶ֝חְשַׁ֗בְנוּ כְּצֹ֣אן טִבְחָֽה׃

ὡς οὐκ ἔστι λέουσι καὶ ἀνδράσιν ὅρκια πιστά,

בָּ֘ר֤וּךְ יְהוָ֨ה ׀ מִצִיּ֗וֹן שֹׁ֘כֵ֤ן יְֽרוּשָׁלִָ֗ם הַֽלְלוּ־ יָֽהּ׃

sa na stavaana aa bhara gaayatreNa naviiyasaa

ὣς ἔφατʼ, οὐδʼ ἄρα οἱ κῆρυξ ἀπίθησεν ἀκούσας,

הַפֹּרְטִ֖ים עַל־ פִּ֣י הַנָּ֑בֶל כְּדָוִ֕יד חָשְׁב֥וּ לָהֶ֖ם כְּלֵי־ שִֽׁיר׃

ὀστέα Πατρόκλοιο Μενοιτιάδαο λέγωμεν

וַיַּאֲמִ֥ינוּ בִדְבָרָ֑יו יָ֝שִׁ֗ירוּ תְּהִלָּתֽוֹ׃

ξεινοδόκον κακὰ ῥέξαι, ὅ κεν φιλότητα παράσχῃ.

Πηλιάδα μελίην, τὴν πατρὶ φίλῳ πόρε Χείρων

savyaam anu sphigya\M vaavase vRSaa na daano asya roSati

יַעֲל֣וּ הָ֭רִים יֵרְד֣וּ בְקָע֑וֹת אֶל־ מְ֝ק֗וֹם זֶ֤ה ׀ יָסַ֬דְתָּ לָהֶֽם׃

νόστου δὴ μνῆσαι μεγαθύμου Τυδέος υἱὲ