كَذَلِكَ وَقَدْ أَحَطْنَا بِمَا لَدَيْهِ خُبْرًا

أَلَيْسَ ذَلِكَ بِقَادِرٍ عَلَى أَنْ يُحْيِيَ الْمَوْتَى

كَلَّا سَنَكْتُبُ مَا يَقُولُ وَنَمُدُّ لَهُ مِنَ الْعَذَابِ مَدًّا

طس تِلْكَ آيَاتُ الْقُرْآنِ وَكِتَابٍ مُبِينٍ

וַיֹּ֙אמֶר֙ יִשְׂרָאֵ֔ל לָמָ֥ה הֲרֵעֹתֶ֖ם לִ֑י לְהַגִּ֣יד לָאִ֔ישׁ הַע֥וֹד לָכֶ֖ם אָֽח׃

סַבּ֤וּנִי כִדְבוֹרִ֗ים דֹּ֭עֲכוּ כְּאֵ֣שׁ קוֹצִ֑ים בְּשֵׁ֥ם יְ֝הוָ֗ה כִּ֣י אֲמִילַֽם׃

ἠτίμησας, ἑλὼν γὰρ ἔχεις γέρας· ἀλλʼ ἔτι καὶ νῦν

iSyan vaacam upavakteva hotuH punaana indo vi Syaa maniiSaam

em enaM sRjataa sute mandim indraaya mandine

Ἀντίλοχε νῦν μέν τοι ἐγὼν ὑποείξομαι αὐτὸς

dhenaa indraavacaakashat

Ὑμεῖς δέ ἐστε σῶμα Χριστοῦ καὶ μέλη ἐκ μέρους.

אַנְשֵׁ֥י נְטֹפָ֖ה חֲמִשִּׁ֥ים וְשִׁשָּֽׁה׃

κραιπνὰ ποσὶ προβιβάς· τρέμε δʼ οὔρεα μακρὰ καὶ ὕλη

Then took he him up in his arms, and blessed God, and said,

Λαοδαμείῃ μὲν παρελέξατο μητίετα Ζεύς,

ἐν δʼ ἔπεσον μεγάλῳ πατάγῳ, βράχε δʼ αἰπὰ ῥέεθρα,

καὶ πρὸς δαίμονά περ, εἴ πως ἐρυσαίμεθα νεκρὸν

ἀλλʼ ἄγεθʼ, ἡμεῖς πέρ μιν ἀποτρωπῶμεν ὀπίσσω

אִם־ יָמ֥וּת גֶּ֗בֶר הֲיִ֫חְיֶ֥ה כָּל־ יְמֵ֣י צְבָאִ֣י אֲיַחֵ֑ל עַד־ בּ֝֗וֹא חֲלִיפָתִֽי׃

נֶֽגַע־ וְקָל֥וֹן יִמְצָ֑א וְ֝חֶרְפָּת֗וֹ לֹ֣א תִמָּחֶֽה׃

μή ποτʼ ἐπιβρίσῃ πόλεμος Τρώων ἀγερώχων.

חֶמְאָ֥ה וּדְבַ֖שׁ יֹאכֵ֑ל לְדַעְתּ֛וֹ מָא֥וֹס בָּרָ֖ע וּבָח֥וֹר בַּטּֽוֹב׃

ע֭וֹרִי שָׁחַ֣ר מֵעָלָ֑י וְעַצְמִי־ חָ֝֗רָה מִנִּי־ חֹֽרֶב׃