فَلَمَّا رَأَوْا بَأْسَنَا قَالُوا آمَنَّا بِاللَّهِ وَحْدَهُ وَكَفَرْنَا بِمَا كُنَّا بِهِ مُشْرِكِينَ

فَوَجَدَا عَبْدًا مِنْ عِبَادِنَا آتَيْنَاهُ رَحْمَةً مِنْ عِنْدِنَا وَعَلَّمْنَاهُ مِنْ لَدُنَّا عِلْمًا

הַקַּ֖יִן גִּבְעָ֣ה וְתִמְנָ֑ה עָרִ֥ים עֶ֖שֶׂר וְחַצְרֵיהֶֽן׃

ἀμπνεῦσαι· πάντῃ δὲ κακὸν κακῷ ἐστήρικτο.

αἴθʼ οὕτως ἐπὶ πᾶσι χόλον τελέσειʼ Ἀγαμέμνων,

yayor devo na martyo yantaa nakir vidaayyaH

And again he went away, and prayed, and spake the same words.

ὃς τὸ μὲν ἄλλο τόσον φοῖνιξ ἦν, ἐν δὲ μετώπῳ

ἀλλʼ ὅτε δὴ τάχʼ ἔμελλε μιγήσεσθαι φυλάκεσσι

ἐς πληθὺν ἰέναι, μηδʼ ἀντίος ἵστασʼ ἐμεῖο,

υἱέϊ σῷ ἑπόμην θάλαμον γνωτούς τε λιποῦσα

זִֽכְרוֹ־ אָ֭בַד מִנִּי־ אָ֑רֶץ וְלֹא־ שֵׁ֥ם ל֝֗וֹ עַל־ פְּנֵי־ חֽוּץ׃

אַךְ־ אֱלֹהִ֗ים יִפְדֶּ֣ה נַ֭פְשִׁי מִֽיַּד־ שְׁא֑וֹל כִּ֖י יִקָּחֵ֣נִי סֶֽלָה׃

yena napaatam apaaM junaama manojuvo vRSaNo yaM vahanti

ἐς πληθὺν ἰέναι, μηδʼ ἀντίος ἵστασʼ ἐμεῖο

τὸν δʼ ἰθὺς μεμαῶτα βάλʼ ἔγχεϊ δῖος Ἀχιλλεὺς

וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהוָ֖ה מָחָֽר׃

בַּדֶּ֥רֶךְ אֲשֶׁר־ יָבֹ֖א בָּ֣הּ יָשׁ֑וּב וְאֶל־ הָעִ֥יר הַזֹּ֛את לֹ֥א יָבֹ֖א נְאֻם־ יְהוָֽה׃

נוֹצֵ֣ר תּ֭וֹרָה בֵּ֣ן מֵבִ֑ין וְרֹעֶ֥ה זֽ֝וֹלְלִ֗ים יַכְלִ֥ים אָבִֽיו׃

Πουλυδάμαντος ἑταῖρον ἀγαυοῦ Πανθοΐδαο

כַּחֲל֥וֹם מֵהָקִ֑יץ אֲ֝דֹנָי בָּעִ֤יר ׀ צַלְמָ֬ם תִּבְזֶֽה׃

עָנָ֣ן וַעֲרָפֶ֣ל סְבִיבָ֑יו צֶ֥דֶק וּ֝מִשְׁפָּ֗ט מְכ֣וֹן כִּסְאֽוֹ׃

Then Eli called Samuel, and said, Samuel, my son. And he answered, Here am I.

οἳ δὲ μάλʼ ἐτρόμεον καὶ ἐδείδισαν, οὐδέ τις ἔτλη·