وَالَّذِي أَخْرَجَ الْمَرْعَى

وَجَعَلَنِي مُبَارَكًا أَيْنَ مَا كُنْتُ وَأَوْصَانِي بِالصَّلَاةِ وَالزَّكَاةِ مَا دُمْتُ حَيًّا

מֶ֥לֶךְ יְרִיח֖וֹ אֶחָ֑ד מֶ֧לֶךְ הָעַ֛י אֲשֶׁר־ מִצַּ֥ד בֵּֽית־ אֵ֖ל אֶחָֽד׃

iishaana imaa bhuvanaani viiyase yujaana indo haritaH suparNya\H

divaH piiyuuSam uttamaM somam indraaya vajriNe

וַיָּ֨מָת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־ יְהוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מוֹאָ֖ב עַל־ פִּ֥י יְהוָֽה׃

אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקּ֥וֹ וְדִישֹׁ֖ן וּתְא֥וֹ וָזָֽמֶר׃

pra yaH sasraaNaH shishriita yonau

וַיֹּ֤אמֶר נָתָן֙ אֶל־ דָּוִ֔יד כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בִּֽלְבָבְךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּ֥י הָאֱלֹהִ֖ים עִמָּֽךְ׃

asmai vayaM yad vaavaana tad viviSma indraaya yo naH pradivo apas kaH

γηράς· ἀλλʼ οὐχ υἱὸς ἐν ἔντεσι πατρὸς ἐγήρα.

ἀλλὰ κύνες ἐρύουσι πρὸ ἄστεος ἡμετέροιο.

μηροῦ δʼ ἔκταμʼ ὀϊστόν, ἀπʼ αὐτοῦ δʼ αἷμα κελαινὸν

κεῖτο ταθείς, ἐκ δʼ αἷμα μέλαν ῥέε, δεῦε δὲ γαῖαν.

anu hi tvaa sutaM soma madaamasi mahe samaryaraajye

הַשֵּׁ֧ן הָאֶחָ֛ד מָצ֥וּק מִצָּפ֖וֹן מ֣וּל מִכְמָ֑שׂ וְהָאֶחָ֥ד מִנֶּ֖גֶב מ֥וּל גָּֽבַע׃

κεῖτο ταθείς· ἐκ δʼ αἷμα μέλαν ῥέε, δεῦε δὲ γαῖαν.

τεῖχος μέν ῥʼ ἄλοχοί τε φίλαι καὶ νήπια τέκνα

הַשָּׂ֣ם נַ֭פְשֵׁנוּ בַּֽחַיִּ֑ים וְלֹֽא־ נָתַ֖ן לַמּ֣וֹט רַגְלֵֽנוּ׃

πατρὶ φίλῳ καὶ μητρὶ γοήμεναι ἐν μεγάροισιν·

הִ֭נָּשֵׂא שֹׁפֵ֣ט הָאָ֑רֶץ הָשֵׁ֥ב גְּ֝מ֗וּל עַל־ גֵּאִֽים׃

And Abram fell on his face: and God talked with him, saying,

ayam me hasto bhagavaan ayam me bhagavattaraH

tvaM soma vipashcitam punaano vaacam iSyasi