قَالَ لَا تَخَافَا إِنَّنِي مَعَكُمَا أَسْمَعُ وَأَرَى

كَذَلِكَ وَأَوْرَثْنَاهَا بَنِي إِسْرَائِيلَ

וּבְנֵ֖י מִיכָ֑ה פִּית֥וֹן וָמֶ֖לֶךְ וְתַחְרֵֽעַ׃

ὃν πότμον γοόωσα λιποῦσʼ ἀνδροτῆτα καὶ ἥβην.

רֹ֭דֵף צְדָקָ֣ה וָחָ֑סֶד יִמְצָ֥א חַ֝יִּ֗ים צְדָקָ֥ה וְכָבֽוֹד׃

aham eva svayam idaM vadaami juSTaM devebhir uta maanuSebhiH

וּבָֽא־ מִתְהַלֵּ֥ךְ רֵישֶׁ֑ךָ וּ֝מַחְסֹרֶ֗יךָ כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן׃

וֶֽאֱלִיה֗וּ חִכָּ֣ה אֶת־ אִ֭יּוֹב בִּדְבָרִ֑ים כִּ֤י זְֽקֵנִים־ הֵ֖מָּה מִמֶּ֣נּוּ לְיָמִֽים׃

ἕλκος δʼ ἰητὴρ ἐπιμάσσεται ἠδʼ ἐπιθήσει

עַל־ כֵּן֙ קָרָ֣א לַבְּאֵ֔ר בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י הִנֵּ֥ה בֵין־ קָדֵ֖שׁ וּבֵ֥ין בָּֽרֶד׃

Αἶαν σφῶϊ μὲν αὖθι, σὺ καὶ κρατερὸς Λυκομήδης,

ὃν πότμον γοόωσα λιποῦσʼ ἀνδροτῆτα καὶ ἥβην.

οὐδʼ ἵκετο χρόα καλόν· ἐρύκακε γὰρ τρυφάλεια

ὣς φάτο, τῇ δʼ ἄρʼ Ἄρης δῶκε χρυσάμπυκας ἵππους·

εὗρε δʼ ἐνὶ σπῆϊ γλαφυρῷ Θέτιν, ἀμφὶ δʼ ἄρʼ ἄλλαι

חָ֤זוּ שָׁוְא֙ וְקֶ֣סֶם כָּזָ֔ב הָאֹֽמְרִים֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה וַֽיהוָ֖ה לֹ֣א שְׁלָחָ֑ם וְיִֽחֲל֖וּ לְקַיֵּ֥ם דָּבָֽר׃

ὣς τώ γε κλαίοντε προσαυδήτην φίλον υἱὸν

yo vishvaa dayate vasu hotaa mandro janaanaam

τὸν δʼ αὖτʼ Εὐρύπυλος βεβλημένος ἀντίον ηὔδα·

ἠπύει, ὅς τε μάλιστα μέγα βρέμεται χαλεπαίνων,

וַֽ֭יּוֹשִׁיעֵם לְמַ֣עַן שְׁמ֑וֹ לְ֝הוֹדִ֗יעַ אֶת־ גְּבוּרָתֽוֹ׃

δύσμορον, ὅν ῥα πατὴρ Κρονίδης ἐπὶ γήραος οὐδῷ

ὣς φάτο, τῷ δʼ ἔμπνευσε μένος γλαυκῶπις Ἀθήνη,

μὴ νῦν μοι νεμεσήσετʼ Ὀλύμπια δώματʼ ἔχοντες