أَمْ يَقُولُونَ شَاعِرٌ نَتَرَبَّصُ بِهِ رَيْبَ الْمَنُونِ

وَلَقَدْ أَرْسَلْنَا نُوحًا إِلَى قَوْمِهِ إِنِّي لَكُمْ نَذِيرٌ مُبِينٌ

ὠμὸν βεβρώθοις Πρίαμον Πριάμοιό τε παῖδας

μή πως ἀμφοτέρους δηλήσεαι ἅρματι κύρσας.

anuSTubham anu carcuuryamaaNam indraM ni cikyuH kavayo maniiSaa

הָרִ֣יעוּ לַֽ֭יהוָה כָּל־ הָאָ֑רֶץ פִּצְח֖וּ וְרַנְּנ֣וּ וְזַמֵּֽרוּ׃

שֵׂ֣כֶל אָ֭דָם הֶאֱרִ֣יךְ אַפּ֑וֹ וְ֝תִפאַרְתּ֗וֹ עֲבֹ֣ר עַל־ פָּֽשַׁע׃

τὴν ἤτοι ἄνδρες Βατίειαν κικλήσκουσιν,

σῖτόν τʼ ἐκ μεγάρων, ἐπὶ δὲ ξύλα πολλὰ λέγοντο.

ἀλλʼ ὅτε δὴ δεκάτη μοι ἐπήλυθε νὺξ ἐρεβεννή,

yaM kumaara navaM ratham acakram manasaakRNoH

Αἰνεία τί σὺ τόσσον ὁμίλου πολλὸν ἐπελθὼν

οὐ μέν τι σχεδόν ἐστι πόλις πύργοις ἀραρυῖα,

O ye seed of Abraham his servant, ye children of Jacob his chosen.

σχῶμεν, ἐπεὶ τάχα ἄστυ μέγα Πριάμοιο ἄνακτος

הֲיֻקַּ֥ח מִגִּבּ֖וֹר מַלְק֑וֹחַ וְאִם־ שְׁבִ֥י צַדִּ֖יק יִמָּלֵֽט׃

εἱανοῦ ἁπτομένη, καί τʼ ἐσσυμένην κατερύκει,

וְאָֽכְלוּ֙ וְלֹ֣א יִשְׂבָּ֔עוּ הִזְנ֖וּ וְלֹ֣א יִפְרֹ֑צוּ כִּֽי־ אֶת־ יְהוָ֥ה עָזְב֖וּ לִשְׁמֹֽר׃

וַאֲנִ֥י שָׁמַ֖עְתִּי וְלֹ֣א אָבִ֑ין וָאֹ֣מְרָ֔ה אֲדֹנִ֕י מָ֥ה אַחֲרִ֖ית אֵֽלֶּה׃

חֲכָמִ֥ים יִצְפְּנוּ־ דָ֑עַת וּפִֽי־ אֱ֝וִיל מְחִתָּ֥ה קְרֹבָֽה׃

στὰν δʼ ἀμφʼ αὐτὸν ἰόντες ἀολλέες· οὐδʼ ἄρʼ Ἀχαιοὶ

madhvaH prati prabharmaNi