وَيَعْلَمَ الَّذِينَ يُجَادِلُونَ فِي آيَاتِنَا مَا لَهُمْ مِنْ مَحِيصٍ

αὐτὼ γὰρ μάλα λαὸν ἀνώγετον ἶφι μάχεσθαι.

οὐκ ἔστʼ οὐδὲ ἔοικε τεὸν ἔπος ἀρνήσασθαι·

רוֹצֶ֣ה יְ֭הוָה אֶת־ יְרֵאָ֑יו אֶת־ הַֽמְיַחֲלִ֥ים לְחַסְדּֽוֹ׃

ἐν χορῷ Ἀρτέμιδος χρυσηλακάτου κελαδεινῆς.

asme dhehi jaatavedo mahi shravaH

οὐ γάρ τι γλυκύθυμος ἀνὴρ ἦν οὐδʼ ἀγανόφρων,

στήσομαι, ἤ κε φέρῃσι μέγα κράτος, ἦ κε φεροίμην.

וַיִּשְׁפֹּ֤ט שְׁמוּאֵל֙ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֔ל כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיָּֽיו׃

yadaa te viSNur ojasaa triiNi padaa vicakrame

δεινήν, ἣν περὶ μὲν πάντῃ Φόβος ἐστεφάνωται,

Ἀρχέλοχός τʼ Ἀκάμας τε μάχης εὖ εἰδότε πάσης.

וַיִּקְרָ֛א מַלְאַ֥ךְ יְהוָ֖ה אֶל־ אַבְרָהָ֑ם שֵׁנִ֖ית מִן־ הַשָּׁמָֽיִם׃

זָ֘כַ֤רְתִּי יָמִ֨ים ׀ מִקֶּ֗דֶם הָגִ֥יתִי בְכָל־ פָּעֳלֶ֑ךָ בְּֽמַעֲשֵׂ֖ה יָדֶ֣יךָ אֲשׂוֹחֵֽחַ׃

Ἀρχέλοχός τʼ Ἀκάμας τε μάχης εὖ εἰδότε πάσης.

θυμοῦ καὶ ψυχῆς κεκαδὼν κλυτὰ τεύχεʼ ἀπηύρα·

וַיֹּ֤אמֶר נָתָן֙ אֶל־ הַמֶּ֔לֶךְ כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בִּֽלְבָבְךָ֖ לֵ֣ךְ עֲשֵׂ֑ה כִּ֥י יְהוָ֖ה עִמָּֽךְ׃

וַֽיְהִי֙ דָּֽנִיֵּ֔אל עַד־ שְׁנַ֥ת אַחַ֖ת לְכ֥וֹרֶשׁ הַמֶּֽלֶךְ׃

לִֽפְתַחְיָה֙ תִּשְׁעָ֣ה עָשָׂ֔ר לִֽיחֶזְקֵ֖אל הָעֶשְׂרִֽים׃

קָר֣וֹב יְ֭הוָה לְנִשְׁבְּרֵי־ לֵ֑ב וְֽאֶת־ דַּכְּאֵי־ ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ׃

בָּרְכִ֣י נַ֭פְשִׁי אֶת־ יְהוָ֑ה וְאַל־ תִּ֝שְׁכְּחִ֗י כָּל־ גְּמוּלָֽיו׃

yaH shukra iva suuryo hiraNyam iva rocate