اللَّهُ لَا إِلَهَ إِلَّا هُوَ رَبُّ الْعَرْشِ الْعَظِيمِ

οὐδέ κεν ἐς δεκάτους περιτελλομένους ἐνιαυτοὺς

Ἑρμείαν, ποτὶ δὲ Πρίαμον φάτο φώνησέν τε·

nakir asya sahantya paryetaa kayasya cit

נָ֭אוֹר אַתָּ֥ה אַדִּ֗יר מֵֽהַרְרֵי־ טָֽרֶף׃

bhago na mene parame vyo\mann adhaarayad rodasii sudaMsaaH

ἢ καταλείψουσιν πόλιν ἄκρην τοῦδε πεσόντος,

רַבִּ֥ים אֹמְרִים֮ מִֽי־ יַרְאֵ֢נ֫וּ ט֥וֹב נְֽסָה־ עָ֭לֵינוּ א֨וֹר פָּנֶ֬יךָ יְהוָֽה׃

בָּעֵ֤ת הַהִיא֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה אֶֽהְיֶה֙ לֵֽאלֹהִ֔ים לְכֹ֖ל מִשְׁפְּח֣וֹת יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֖מָּה יִֽהְיוּ־ לִ֥י לְעָֽם׃

νήπιε· τοῖο δʼ ἄνευθεν ἀοσσητὴρ μέγʼ ἀμείνων

וַיֵּלְכ֖וּ אֶחָ֑יו לִרְע֛וֹת אֶׄתׄ־ צֹ֥אן אֲבִיהֶ֖ם בִּשְׁכֶֽם׃

ἀσπίδος εὐκύκλου· τῷ τείρετο, κάμνε δὲ χεῖρα,

ἔστι δέ τις Θρυόεσσα πόλις αἰπεῖα κολώνη

ὅσσοι ἄριστοι ἔσαν· δύο δʼ οὔ πω φῶτε πεπύσθην

וְ֭רוּחַ עַל־ פָּנַ֣י יַחֲלֹ֑ף תְּ֝סַמֵּ֗ר שַֽׂעֲרַ֥ת בְּשָׂרִֽי׃

οὐδέ κεν ἐς δεκάτους περιτελλομένους ἐνιαυτοὺς

כִּ֤י ׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮ תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה׃

ἀνδρὸς ἀποφθιμένου· ὃ μὲν εὔχετο πάντʼ ἀποδοῦναι

אָמַ֣רְתִּי לַ֭יהוָה אֵ֣לִי אָ֑תָּה הַאֲזִ֥ינָה יְ֝הוָ֗ה ק֣וֹל תַּחֲנוּנָֽי׃