إِنَّ إِبْرَاهِيمَ كَانَ أُمَّةً قَانِتًا لِلَّهِ حَنِيفًا وَلَمْ يَكُ مِنَ الْمُشْرِكِينَ

וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ לַחֲכָמִ֖ים יֹדְעֵ֣י הֽ͏ָעִתִּ֑ים כִּי־ כֵן֙ דְּבַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ לִפְנֵ֕י כָּל־ יֹדְעֵ֖י דָּ֥ת וָדִֽין׃

Ye observe days, and months, and times, and years.

וְנָתַתָּ֧ עַֽל־ הַשֻּׁלְחָ֛ן לֶ֥חֶם פָּנִ֖ים לְפָנַ֥י תָּמִֽיד׃

τὸν δʼ ὡς οὖν ἀπάνευθεν ἴδεν νεφεληγερέτα Ζεὺς

נָב֥וֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָ֑יו נִ֝שְׁתַּחֲוֶ֗ה לַהֲדֹ֥ם רַגְלָֽיו׃

Let brotherly love continue.

ἄγρει μὰν ὅτʼ ἂν αὖτε κάρη κομόωντες Ἀχαιοὶ

יְֽהוָ֗ה הֵפִ֥יר עֲצַת־ גּוֹיִ֑ם הֵ֝נִ֗יא מַחְשְׁב֥וֹת עַמִּֽים׃

And Thomas answered and said unto him, My LORD and my God.

iishaanaad asya bhuvanasya bhuurer na vaa u yoSad rudraad asurya\m

agne tvaM yashaa asy aa mitraavaruNaa vaha

וְיָ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וְחֵ֖רֶם לֹ֣א יִֽהְיֶה־ ע֑וֹד וְיָשְׁבָ֥ה יְרוּשָׁלַ֖͏ִם לָבֶֽטַח׃

οὐρανόθεν καταβᾶσα· προῆκε γὰρ εὐρύοπα Ζεὺς

τοῖιν δʼ ἔγνω πρόσθεν Ὀϊλῆος ταχὺς Αἴας,

τὸν δʼ αὖτʼ Αἰνείας ἀπαμείβετο φώνησέν τε·

δώδεκα δὲ προπάροιθε πυρῆς ἀποδειροτομήσειν

עֹלַ֖ת תָּמִ֑יד הָעֲשֻׂיָה֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃

νεκρῶν ἀμφοτέρων, τοὺς δʼ ἐξείρυσσαν Ἀχαιοί.

ῥῖψʼ ἐπιδινήσας βόσιν ἰχθύσιν· αὐτὰρ Ἀχιλλεὺς

וְאֶת־ הַכּ֥וֹס וְאֶת־ הַשָּׁלָ֖ךְ וְאֶת־ הַיַּנְשֽׁוּף׃