τιλλέσθην ἐπʼ ἄμαξαν ἐΰτροχον ἀΐξασαι

vishvasya hi praaNanaM jiivanaM tve vi yad uchasi suunari

יִהְי֣וּ נֶֽגֶד־ יְהוָ֣ה תָּמִ֑יד וְיַכְרֵ֖ת מֵאֶ֣רֶץ זִכְרָֽם׃

ye yajatraa ya iiDyaas te te pibantu jihvayaa

ὡς σπείσῃς Διὶ πατρὶ καὶ ἄλλοις ἀθανάτοισι

sa no vakSad animaanaH suvahmendro vishvaany ati durgahaaNi

tam RSe maarutaM gaNaM namasyaa ramayaa giraa

שֻֽׁבוּ־ נָ֭א אַל־ תְּהִ֣י עַוְלָ֑ה ושבי וְשֽׁוּבוּ ע֝וֹד צִדְקִי־ בָֽהּ׃

And they departed from Dophkah, and encamped in Alush.

prati Syaa suunarii janii vyuchantii pari svasuH

οὔρεος ἐν κορυφῇς, ἕκαθεν δέ τε φαίνεται αὐγή,

ὅς που νῦν Φθίηφι τέρεν κατὰ δάκρυον εἴβει

duutaM vo vishvavedasaM havyavaaham amartyam

οἴκοι ἔχειν· καὶ γάρ ῥα Κλυταιμνήστρης προβέβουλα

indram upa prashastaye puurviibhir jujuSe giraH

καὶ δὲ σοὶ αὐτῷ θυμὸς ἐνὶ φρεσὶν ἵλαος ἔστω.

וַֽיִּשְׁחֲט֖וּ אֶת־ הַפָּ֑ר וַיָּבִ֥יאוּ אֶת־ הַנַּ֖עַר אֶל־ עֵלִֽי׃

aa yaahy agne pathyaaaa\ anu svaa mandro devaanaaM sakhyaM juSaaNaH

לָֽמָּה־ פָנֶ֥יךָ תַסְתִּ֑יר וְתַחְשְׁבֵ֖נִי לְאוֹיֵ֣ב לָֽךְ׃

μαργαίνειν ἀνέηκεν ἐπʼ ἀθανάτοισι θεοῖσι.

nuu shrutam ma aa gatam avobhir vaajiniivasuu

לְךָ֣ י֭וֹם אַף־ לְךָ֥ לָ֑יְלָה אַתָּ֥ה הֲ֝כִינ֗וֹתָ מָא֥וֹר וָשָֽׁמֶשׁ׃

τέκτονος ἐν παλάμῃσι δαήμονος, ὅς ῥά τε πάσης

וַיַּעֲבֹ֤ר דָּוִד֙ הָעֵ֔בֶר וַיַּעֲמֹ֥ד עַל־ רֹאשׁ־ הָהָ֖ר מֵֽרָחֹ֑ק רַ֥ב הַמָּק֖וֹם בֵּינֵיהֶֽם׃