إِلَى فِرْعَوْنَ وَهَامَانَ وَقَارُونَ فَقَالُوا سَاحِرٌ كَذَّابٌ

فَكَذَّبُوهُ فَإِنَّهُمْ لَمُحْضَرُونَ

وَمَا هُوَ عَلَى الْغَيْبِ بِضَنِينٍ

وَأَقِيمُوا الصَّلَاةَ وَآتُوا الزَّكَاةَ وَأَطِيعُوا الرَّسُولَ لَعَلَّكُمْ تُرْحَمُونَ

וְשִׁלַּחְתִּי־ אֵ֣שׁ בְּמָג֔וֹג וּבְיֹשְׁבֵ֥י הָאִיִּ֖ים לָבֶ֑טַח וְיָדְע֖וּ כִּי־ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃

וַיִּשְׂרֹ֥ף יְהוֹשֻׁ֖עַ אֶת־ הָעָ֑י וַיְשִׂימֶ֤הָ תֵּל־ עוֹלָם֙ שְׁמָמָ֔ה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

ὣς φάθʼ, ὃ δὲ τόξον μὲν ἐνὶ κλισίῃσιν ἔθηκεν,

ἀλλʼ οἵ περ πρότεροι ὑπὲρ ὅρκια δηλήσαντο

τιοίμην δʼ ὡς τίετʼ Ἀθηναίη καὶ Ἀπόλλων,

ἀλλὰ ἄναξ αὐτός τʼ εὖ μήδεο πείθεό τʼ ἄλλῳ·

pari vishvaani kaavyaa nemish cakram ivaabhavat

ἀμφὶ πυρὶ στῆσαι τρίποδα μέγαν, εἰ πεπίθοιεν

עֵ֭ינֶיךָ יִרְא֣וּ זָר֑וֹת וְ֝לִבְּךָ֗ יְדַבֵּ֥ר תַּהְפֻּכֽוֹת׃

תָּכִ֣ין בַּקַּ֣יִץ לַחְמָ֑הּ אָגְרָ֥ה בַ֝קָּצִ֗יר מַאֲכָלָֽהּ׃

וּבְנָיָ֙הוּ֙ בֶּן־ יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל־ הַכְּרֵתִ֖י וְהַפְּלֵתִ֑י וּבְנֵי־ דָוִ֥יד הָרִאשֹׁנִ֖ים לְיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃

ἔνθά κεν αὖτε Τρῶες ἀρηϊφίλων ὑπʼ Ἀχαιῶν

μηδʼ ὁπότʼ ἂν Τροίη μαλερῷ πυρὶ πᾶσα δάηται

לְשִׁבְעָ֤ה עָשָׂר֙ לְיָשְׁבְּקָ֔שָׁה בָּנָ֥יו וְאֶחָ֖יו שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃

אַךְ־ בְּזֹ֖את נֵא֣וֹת לָכֶ֑ם אִ֚ם תִּהְי֣וּ כָמֹ֔נוּ לְהִמֹּ֥ל לָכֶ֖ם כָּל־ זָכָֽר׃

לֵאמֹ֗ר לְךָ֙ אֶתֵּ֣ן אֶֽרֶץ־ כְּנָ֔עַן חֶ֖בֶל נַחֲלַתְכֶֽם׃

praty asmai pipiiSate vishvaani viduSe bhara

כְּשֹׁמְרֵ֣י שָׂדַ֔י הָי֥וּ עָלֶ֖יהָ מִסָּבִ֑יב כִּי־ אֹתִ֥י מָרָ֖תָה נְאֻם־ יְהוָֽה׃

svastidaa manasaa maadayasvaarvaaciino revate saubhagaaya

ἥ μʼ ἐσάωσʼ ὅτε μʼ ἄλγος ἀφίκετο τῆλε πεσόντα