إِنَّ وَلِيِّيَ اللَّهُ الَّذِي نَزَّلَ الْكِتَابَ وَهُوَ يَتَوَلَّى الصَّالِحِينَ

ט֛וֹב מַרְאֵ֥ה עֵינַ֖יִם מֵֽהֲלָךְ־ נָ֑פֶשׁ גַּם־ זֶ֥ה הֶ֖בֶל וּרְע֥וּת רֽוּחַ׃

γίγνεται ἀΐσσουσα περικτιόνεσσιν ἰδέσθαι,

ἦ ῥα, καὶ ἀμφοτέρας ἐπὶ καρπῷ χεῖρας ἔμαρπτε

iishe ripur aghashaMsaH

וְעַ֣ל ׀ גְּב֣וּל רְאוּבֵ֗ן מִפְּאַ֥ת קָדִ֛ים עַד־ פְּאַת־ יָ֖מָּה יְהוּדָ֥ה אֶחָֽד׃

כִּֽי־ שְׁאַל־ נָ֭א לְדֹ֣ר רִישׁ֑וֹן וְ֝כוֹנֵ֗ן לְחֵ֣קֶר אֲבוֹתָֽם׃

בָּעִ֣יר יָשֹׁ֗קּוּ בַּֽחוֹמָה֙ יְרֻצ֔וּן בַּבָּתִּ֖ים יַעֲל֑וּ בְּעַ֧ד הַחַלּוֹנִ֛ים יָבֹ֖אוּ כַּגַּנָּֽב׃

hotaaraM sadmasu priyaM vyanti vaaryaa puru

yan naasatyaa bhuraNyatho yad vaa deva bhiSajyathaH

ἦ θήν σʼ ἐξανύω γε καὶ ὕστερον ἀντιβολήσας,

aare asmad daivyaM heLo asyatu sumatim id vayam asyaa vRNiimahe

pari yad indra rodasii ubhe abubhojiir mahinaa vishvataH siim

For I am poor and needy, and my heart is wounded within me.

וָאֽוֹצִיאֵ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וָאֲבִאֵ֖ם אֶל־ הַמִּדְבָּֽר׃

ἦ θήν σʼ ἐξανύω γε καὶ ὕστερον ἀντιβολήσας,

ὣς ἔφατʼ, οὐδʼ ἄρα πατρὸς ἀνηκούστησεν Ἀπόλλων,

וְלֹ֥א אֲבִיתֶ֖ם לַעֲלֹ֑ת וַתַּמְר֕וּ אֶת־ פִּ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃

apaanyad ety abhy a\nyad eti viSuruupe ahanii saM carete

praaham mRgaaNaam maataram araNyaanim ashaMsiSam

Ἀντίλοχος δʼ οὐ μεῖνε θοός περ ἐὼν πολεμιστής,

aa vaH piitayo .abhipitve ahnaam imaa astaM navasva\ iva gman

וּ֭רְשָׁעִים מֵאֶ֣רֶץ יִכָּרֵ֑תוּ וּ֝בוֹגְדִ֗ים יִסְּח֥וּ מִמֶּֽנָּה׃

ὣς ἔφατʼ, οὐδʼ ἄρα πατρὸς ἀνηκούστησεν Ἀπόλλων.