وَبَشِّرِ الْمُؤْمِنِينَ بِأَنَّ لَهُمْ مِنَ اللَّهِ فَضْلًا كَبِيرًا

וַֽיִּשְׁלְחוּ֙ וַיִּקְרְאוּ־ ל֔וֹ וַיָּבֹ֥א יָרָבְעָ֖ם וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיְדַבְּר֔וּ אֶל־ רְחַבְעָ֖ם לֵאמֹֽר׃

οὐ δέμας οὐδὲ φυήν, οὔτʼ ἂρ φρένας οὔτέ τι ἔργα.

νυκτὶ θοῇ ἀτάλαντος ὑπώπια· λάμπε δὲ χαλκῷ

οὔτʼ εὐνῆς πρόφασιν κεχρημένος οὔτέ τευ ἄλλου.

ὄρνυτο δʼ αὐτίκʼ ἔπειτα ἄναξ ἀνδρῶν Ἀγαμέμνων,

τῶν πρωτέων, αὐτοῦ δὲ παρὰ κλισίῃσιν ἔμειναν

וַתֹּ֥אמֶר לֵאָ֖ה בגד בָּ֣א גָ֑ד וַתִּקְרָ֥א אֶת־ שְׁמ֖וֹ גָּֽד׃

בְּחֻקֹּתֶ֥יךָ אֶֽשְׁתַּעֲשָׁ֑ע לֹ֖א אֶשְׁכַּ֣ח דְּבָרֶֽךָ׃

קַדֶּשׁ־ לִ֨י כָל־ בְּכ֜וֹר פֶּ֤טֶר כָּל־ רֶ֙חֶם֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה לִ֖י הֽוּא׃

μᾶλλον ἐπʼ Ἀργείοισι θόρον, μνήσαντο δὲ χάρμης.

הֶן־ זֹ֣את לֹא־ צָדַ֣קְתָּ אֶעֱנֶ֑ךָּ כִּֽי־ יִרְבֶּ֥ה אֱ֝ל֗וֹהַ מֵאֱנֽוֹשׁ׃

indraH sa daamane kRta ojiSThaH sa made hitaH

τὴν δʼ ἠμείβετʼ ἔπειτα φιλομμειδὴς Ἀφροδίτη·

na nuunam asti no shvaH kas tad veda yad adbhutam

לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי נַפְשִׁ֣י שָׂמַ֔תְנִי מַרְכְּב֖וֹת עַמִּי־ נָדִֽיב׃

αὐτοῦ λισσόμενοι κατερήτυον ἐν μεγάροισι,

χειρὶ δὲ χεῖρα λαβόντες ἐπιστώσαντʼ ἐπέεσσι.

ye tvaa devosrikam manyamaanaaH paapaa bhadram upajiivanti pajraaH

pratnaM rayiiNaaM yujaM sakhaayaM kiiricodanam

וַֽיהוָ֞ה ה֣וּא ׀ הַהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת׃