πολλὰ παθών· νῦν αὖ με τεῇς ἐν χερσὶν ἔθηκε

ἤλασεν, ἔντοσθεν δὲ βοείας ῥάψε θαμειὰς

וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃

And now, Lord, what wait I for? my hope is in thee.

בָּר֥וּךְ יְהוָ֑ה שֶׁלֹּ֥א נְתָנָ֥נוּ טֶ֝֗רֶף לְשִׁנֵּיהֶֽם׃

וַיֹּ֤אמֶר שָׁאוּל֙ לַֽאֲחִיָּ֔ה הַגִּ֖ישָׁה אֲר֣וֹן הָאֱלֹהִ֑ים כִּֽי־ הָיָ֞ה אֲר֧וֹן הָאֱלֹהִ֛ים בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

גַּל־ עֵינַ֥י וְאַבִּ֑יטָה נִ֝פְלָא֗וֹת מִתּוֹרָתֶֽךָ׃

yasmin sujaataa subhagaa mahiiyate sacaa marutsu miiLhuSii

כִּֽי־ אַתָּ֣ה אֲשֶׁר־ הִכִּ֣יתָ רָדָ֑פוּ וְאֶל־ מַכְא֖וֹב חֲלָלֶ֣יךָ יְסַפֵּֽרוּ׃

εἰσερχόμενοι δὲ εἰς τὴν οἰκίαν ἀσπάσασθε αὐτήν·

ἕρξον ὅπως ἐθέλεις· μὴ τοῦτό γε νεῖκος ὀπίσσω

οὐρανόθεν· πρὸ γὰρ ἧκε θεὰ λευκώλενος Ἥρη

בְּקוּם־ לַמִּשְׁפָּ֥ט אֱלֹהִ֑ים לְהוֹשִׁ֖יעַ כָּל־ עַנְוֵי־ אֶ֣רֶץ סֶֽלָה׃

צַדִּיקִ֥ים יִֽירְשׁוּ־ אָ֑רֶץ וְיִשְׁכְּנ֖וּ לָעַ֣ד עָלֶֽיהָ׃

οὕτω νῦν καὶ ἐμοὶ περὶ δούρατι χεῖρες ἄαπτοι

Αἴας δʼ ἄλλοτε μὲν μνησάσκετο θούριδος ἀλκῆς

נוֹדָ֣ע בַּשְּׁעָרִ֣ים בַּעְלָ֑הּ בְּ֝שִׁבְתּ֗וֹ עִם־ זִקְנֵי־ אָֽרֶץ׃

agniH pratnena manmanaa shumbhaanas tanva\M svaam

וַֽיְהִי֙ אַֽחֲרֵי־ כֵ֔ן וַיָּ֕מָת מֶ֖לֶךְ בְּנֵ֣י עַמּ֑וֹן וַיִּמְלֹ֛ךְ חָנ֥וּן בְּנ֖וֹ תַּחְתָּֽיו׃

δεύτερον αὖτʼ ἀλέασθαι ἀμείνονας ἠπεροπεύειν.

וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת־ יָבָ֑ל ה֣וּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י יֹשֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה׃

יַחְפְּר֣וּ בָ֭עֵמֶק וְיָשִׂ֣ישׂ בְּכֹ֑חַ יֵ֝צֵ֗א לִקְרַאת־ נָֽשֶׁק׃

τὸν δʼ ἠμείβετʼ ἔπειτα Ποσειδάων ἐνοσίχθων·

αὐτὰρ ἔπειτα καὶ αὐτὸς ἐμεῦ πέρι μάρναο χαλκῷ.