فَلْيَنْظُرِ الْإِنْسَانُ مِمَّ خُلِقَ

إِنَّ الَّذِينَ يُحَادُّونَ اللَّهَ وَرَسُولَهُ أُولَئِكَ فِي الْأَذَلِّينَ

ἤτοι μέν ῥʼ ἔμʼ ἔπαυσας ἐπὶ Τρώεσσι μάχεσθαι·

ἡμεῖς γὰρ πνεύματι ἐκ πίστεως ἐλπίδα δικαιοσύνης ἀπεκδεχόμεθα.

ἀλλʼ ἔχον ὥς σφιν πρῶτον ἀπήχθετο Ἴλιος ἱρὴ

זֹבֵ֥חַ תּוֹדָ֗ה יְֽכַבְּ֫דָ֥נְנִי וְשָׂ֥ם דֶּ֑רֶךְ אַ֝רְאֶ֗נּוּ בְּיֵ֣שַׁע אֱלֹהִֽים׃

וַֽיִּתְּנֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵ֑ינוּ וַנַּ֥ךְ אֹת֛וֹ וְאֶת־ בנו בָּנָ֖יו וְאֶת־ כָּל־ עַמּֽוֹ׃

aa na enaa naasatyopa yaatam abhi yad vaaM vishvapsnyo jigaati

לֹא־ תָח֥וֹס עֵֽינְךָ֖ עָלָ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֧ דַֽם־ הַנָּקִ֛י מִיִּשְׂרָאֵ֖ל וְט֥וֹב לָֽךְ׃

וַיֹּ֖אמֶר מִיכָ֑יְהוּ חַי־ יְהוָ֕ה כִּ֠י אֶת־ אֲשֶׁ֨ר יֹאמַ֧ר יְהוָ֛ה אֵלַ֖י אֹת֥וֹ אֲדַבֵּֽר׃

ἂψ δʼ ἀπὸ τείχεος ἆλτο λαθών, ἵνα μή τις Ἀχαιῶν

הָרִ֣ימָה פְ֭עָמֶיךָ לְמַשֻּׁא֣וֹת נֶ֑צַח כָּל־ הֵרַ֖ע אוֹיֵ֣ב בַּקֹּֽדֶשׁ׃

piba svadhainavaanaam uta yas tugrye sacaa

קָרְא֖וּ שָׁ֑ם פַּרְעֹ֤ה מֶֽלֶךְ־ מִצְרַ֙יִם֙ שָׁא֔וֹן הֶעֱבִ֖יר הַמּוֹעֵֽד׃

τὸν μὲν Βοιωτῶν ἡγήτορα χαλκοχιτώνων,

שׁוֹקָיו֙ עַמּ֣וּדֵי שֵׁ֔שׁ מְיֻסָּדִ֖ים עַל־ אַדְנֵי־ פָ֑ז מַרְאֵ֙הוּ֙ כַּלְּבָנ֔וֹן בָּח֖וּר כָּאֲרָזִֽים׃

אַךְ־ אֲנָשִׁ֛ים מֵאָשֵׁ֥ר וּמְנַשֶּׁ֖ה וּמִזְּבֻל֑וּן נִֽכְנְע֔וּ וַיָּבֹ֖אוּ לִירוּשֳׁלָֽ͏ִם׃

τῇ ὅ γε θυμὸν ἔτερπεν, ἄειδε δʼ ἄρα κλέα ἀνδρῶν.

ketuM kRNvan divas pari vishvaa ruupaabhy a\rSasi

θρῷσκον· πολλὰ δὲ δοῦρα θρασειάων ἀπὸ χειρῶν