وَأُوحِيَ إِلَى نُوحٍ أَنَّهُ لَنْ يُؤْمِنَ مِنْ قَوْمِكَ إِلَّا مَنْ قَدْ آمَنَ فَلَا تَبْتَئِسْ بِمَا كَانُوا يَفْعَلُونَ

אֹהֵ֥ב טהור־ טְהָר־ לֵ֑ב חֵ֥ן שְׂ֝פָתָ֗יו רֵעֵ֥הוּ מֶֽלֶךְ׃

אַף־ תָּ֭שִׁיב צ֣וּר חַרְבּ֑וֹ וְלֹ֥א הֲ֝קֵימֹת֗וֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃

וְעַל־ אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתָיו֙ לֹ֣א יָבִ֔ין וְעַל־ חֶמְדַּ֥ת נָשִׁ֛ים וְעַֽל־ כָּל־ אֱל֖וֹהַּ לֹ֣א יָבִ֑ין כִּ֥י עַל־ כֹּ֖ל יִתְגַּדָּֽל׃

אָר֗וּר עֹשֶׂ֛ה מְלֶ֥אכֶת יְהוָ֖ה רְמִיָּ֑ה וְאָר֕וּר מֹנֵ֥עַ חַרְבּ֖וֹ מִדָּֽם׃

dhaasiM hinvanty attave

הֲל֣וֹא הִנֵּ֔ה מֵאֵ֖ת יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת וְיִֽיגְע֤וּ עַמִּים֙ בְּדֵי־ אֵ֔שׁ וּלְאֻמִּ֖ים בְּדֵי־ רִ֥יק יִעָֽפוּ׃

ἡμῖν μὲν τόδʼ ἔφηνε τέρας μέγα μητίετα Ζεὺς

κειμένου ἐν Τροίῃ ἀτελευτήτῳ ἐπὶ ἔργῳ.

svaM vavriM kuha dhitsathaH

But Noah found grace in the eyes of the LORD.

asya pratnaam anu dyutaM shukraM duduhre ahrayaH

וּבְנֵ֥י לוֹטָ֖ן חֹרִ֣י וְהוֹמָ֑ם וַאֲח֥וֹת לוֹטָ֖ן תִּמְנָֽע׃

אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי־ אָ֙נִי֙ נְאֻם־ יְהוָ֔ה אִם־ לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאָזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃

צָר֖וֹר אֶת־ הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אוֹתָֽם׃

ἦ θήν πού τοι θυμὸς ἐέλπεται ἐξαλαπάξειν

ayaa dhiyaa ca gavyayaa puruNaaman puruSTuta

מִן־ הַשְּׁלוֹשָׁ֤ה בַשְּׁנַ֙יִם֙ נִכְבָּ֔ד וַיְהִ֥י לָהֶ֖ם לְשָׂ֑ר וְעַד־ הַשְּׁלוֹשָׁ֖ה לֹֽא־ בָֽא׃