وَكُلُّ صَغِيرٍ وَكَبِيرٍ مُسْتَطَرٌ

וְגַם־ אֲנִ֖י הֶחֱלֵ֣יתִי הַכּוֹתֶ֑ךָ הַשְׁמֵ֖ם עַל־ חַטֹּאתֶֽךָ׃

ה֤וֹרֵ֥נִי יְהוָ֗ה דַּ֫רְכֶּ֥ךָ וּ֭נְחֵנִי בְּאֹ֣רַח מִישׁ֑וֹר לְ֝מַ֗עַן שׁוֹרְרָֽי׃

πρὸς χρυσῇ περόνῃ καταμύξατο χεῖρα ἀραιήν.

ἔνθα δέ οἱ δέπας ἔσκε τετυγμένον, οὐδέ τις ἄλλος

Ἀντίλοχος, μεγάλη δὲ ποθὴ Πυλίοισιν ἐτύχθη·

Νέστορος ἀγλαὸς υἱὸς ὑπερθύμοιο ἄνακτος

οὐδὲ διατρίβειν· ἔτι γὰρ μέγα ἔργον ἄρεκτον·

For I lift up my hand to heaven, and say, I live for ever.

ῥῆξʼ ἐπὶ τῷ ἐρύοντι· παρεπλάγχθη δέ οἱ ἄλλῃ

tvaM hi vRtrahann eSaam paataa somaanaam asi

שִׁפְטוּ־ דַ֥ל וְיָת֑וֹם עָנִ֖י וָרָ֣שׁ הַצְדִּֽיקוּ׃

ἑσταότʼ οὔτε φόβου μεμνημένον οὔτʼ ἀλεωρῆς.

וְלִ֣י אֲנִֽי־ עַ֠בְדֶּךָ וּלְצָדֹ֨ק הַכֹּהֵ֜ן וְלִבְנָיָ֧הוּ בֶן־ יְהוֹיָדָ֛ע וְלִשְׁלֹמֹ֥ה עַבְדְּךָ֖ לֹ֥א קָרָֽא׃

αὐτίκα δʼ οἳ μὲν τεῖχος ὑπέρβασαν, οἳ δὲ κατʼ αὐτὰς

וַיְהִ֗י אֽ͏ַחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיָּ֛מָת יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־ נ֖וּן עֶ֣בֶד יְהוָ֑ה בֶּן־ מֵאָ֥ה וָעֶ֖שֶׂר שָׁנִֽים׃

δείσας· οὐδέ τʼ ἔληγε θεὸς μέγας, ὦρτο δʼ ἐπʼ αὐτῷ

καί σφιν δαῖτʼ ἀγαθὴν παραθήσομεν ἐν κλισίῃσιν.

vRSantamasya huumaha uutiM sahasrasaatamaam

עַל־ כֵּ֛ן אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר שָׁלֹ֥שׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֥יל לָֽךְ׃

αὐτὰρ ἐπεὶ δὴ τόν γε δαμάσσεται ὠκὺς ὀϊστός,

πίτνα πρόσθε βαθεῖαν ἐρυκέμεν· ἡμίσεες δὲ

וְעַתָּ֣ה בָ֭נִים שִׁמְעוּ־ לִ֑י וְ֝אַשְׁרֵ֗י דְּרָכַ֥י יִשְׁמֹֽרוּ׃