eto nv a\dya sudhyo\ bhavaama pra duchunaa minavaamaa variiyaH

ye karmaNaH kriyamaaNasya mahna Rtekarmam udajaayanta devaaH

unniiyamaanaaH kavibhiH purastaad devaa devaanaam api yanti paathaH

אֲשֶׁ֣ר אָרְחֹתֵיהֶ֣ם עִקְּשִׁ֑ים וּ֝נְלוֹזִ֗ים בְּמַעְגְּלוֹתָֽם׃

בַּיָּמִ֖ים הָהֵ֑ם אֲנִ֤י דָֽנִיֵּאל֙ הָיִ֣יתִי מִתְאַבֵּ֔ל שְׁלֹשָׁ֥ה שָׁבֻעִ֖ים יָמִֽים׃

וַיַּסֵּ֤ב הַמֶּ֙לֶךְ֙ אֶת־ פָּנָ֔יו וַיְבָ֕רֶךְ אֵ֖ת כָּל־ קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֑ל וְכָל־ קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵ֖ל עֹמֵֽד׃

וַיָּתִ֥ירוּ בֵית־ יוֹסֵ֖ף בְּבֵֽית־ אֵ֑ל וְשֵׁם־ הָעִ֥יר לְפָנִ֖ים לֽוּז׃

yasya vishvaani hastayor uucur vasuuni ni dvitaa

yuvaM no yeSu varuNa kSatram bRhac ca bibhRthaH

ukthebhir arvaag avase puruuvasuu arkaish ca ni hvayaamahe

καί σε τοσοῦτον ἔθηκα θεοῖς ἐπιείκελʼ Ἀχιλλεῦ,

προσεύχεσθε δὲ ἵνα μὴ γένηται ἡ φυγὴ ὑμῶν χειμῶνος μηδὲ σαββάτῳ·

הִ֭טַּתּוּ בְּרֹ֣ב לִקְחָ֑הּ בְּחֵ֥לֶק שְׂ֝פָתֶ֗יהָ תַּדִּיחֶֽנּוּ׃

ἤματι τῷ ἑλόμην ὅτε Ἴλιον εἰς ἐρατεινὴν

aa yad vaaM yoSaNaa ratham atiSThad vaajiniivasuu

βλήμενος ἠὲ τυπεὶς θάνατον καὶ πότμον ἐπίσπῃ

נְבִיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל הַֽנִבְּאִים֙ אֶל־ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם וְהַחֹזִ֥ים לָ֖הּ חֲז֣וֹן שָׁלֹ֑ם וְאֵ֣ין שָׁלֹ֔ם נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֥י יְהֹוִֽה׃

Ἕκτορ τέκνον ἐμὸν τάδε τʼ αἴδεο καί μʼ ἐλέησον