وَجَعَلْنَا فِيهَا جَنَّاتٍ مِنْ نَخِيلٍ وَأَعْنَابٍ وَفَجَّرْنَا فِيهَا مِنَ الْعُيُونِ

وَقَالَ فِرْعَوْنُ يَا هَامَانُ ابْنِ لِي صَرْحًا لَعَلِّي أَبْلُغُ الْأَسْبَابَ

עָ֭לַי עָבְר֣וּ חֲרוֹנֶ֑יךָ בִּ֝עוּתֶ֗יךָ צִמְּתוּתֻֽנִי׃

pra suu na etv adhvaro\ .agnaa deveSu puurvyaH

τὸν μὲν Τυδεΐδης δουρὶ κλυτὸς ἀμφεπονεῖτο

כֻּלֹּה֙ בְּחַכָּ֣ה הֵֽעֲלָ֔ה יְגֹרֵ֣הוּ בְחֶרְמ֔וֹ וְיַאַסְפֵ֖הוּ בְּמִכְמַרְתּ֑וֹ עַל־ כֵּ֖ן יִשְׂמַ֥ח וְיָגִֽיל׃

וְנֵ֥דֶר אַלְמָנָ֖ה וּגְרוּשָׁ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־ אָסְרָ֥ה עַל־ נַפְשָׁ֖הּ יָק֥וּם עָלֶֽיהָ׃

ὁ δὲ βεβαιῶν ἡμᾶς σὺν ὑμῖν εἰς Χριστὸν καὶ χρίσας ἡμᾶς θεός,

ἦ ῥα καὶ ἐν Τρώεσσι κυβιστητῆρες ἔασιν.

ya aatmadaa baladaa yasya vishva upaasate prashiSaM yasya devaaH

οὐδέ τί μοι περίκειται, ἐπεὶ πάθον ἄλγεα θυμῷ

maho mahaani panayanty asyendrasya karma sukRtaa puruuNi

פֶּחָ֣ם לְ֭גֶחָלִים וְעֵצִ֣ים לְאֵ֑שׁ וְאִ֥ישׁ מדונים מִ֝דְיָנִ֗ים לְחַרְחַר־ רִֽיב׃

And he, casting away his garment, rose, and came to Jesus.

hotaa devo amartyaH purastaad eti maayayaa

μήτε σὺ τόνδʼ ἀγαθός περ ἐὼν ἀποαίρεο κούρην,

וְנֶחְשַׁ֥ב לָכֶ֖ם תְּרוּמַתְכֶ֑ם כַּדָּגָן֙ מִן־ הַגֹּ֔רֶן וְכַֽמְלֵאָ֖ה מִן־ הַיָּֽקֶב׃