وَلَقَدْ آتَيْنَا مُوسَى الْهُدَى وَأَوْرَثْنَا بَنِي إِسْرَائِيلَ الْكِتَابَ

וַיָּ֧קָם אֲבִימֶ֛לֶךְ וְכָל־ הָעָ֥ם אֲשֶׁר־ עִמּ֖וֹ לָ֑יְלָה וַיֶּאֶרְב֣וּ עַל־ שְׁכֶ֔ם אַרְבָּעָ֖ה רָאשִֽׁים׃

אַל־ תַּשְׁלִיכֵ֥נִי מִלְּפָנֶ֑יךָ וְר֥וּחַ קָ֝דְשְׁךָ֗ אַל־ תִּקַּ֥ח מִמֶּֽנִּי׃

אֲשֶׁר־ בְּגָדֶ֥יךָ חַמִּ֑ים בְּהַשְׁקִ֥ט אֶ֝֗רֶץ מִדָּרֽוֹם׃

taved indraaham aashasaa haste daatraM canaa dade

tam u tvaa satya somapaa indra vaajaanaam pate

לֶ֣חֶם אַ֭בִּירִים אָ֣כַל אִ֑ישׁ צֵידָ֬ה שָׁלַ֖ח לָהֶ֣ם לָשֹֽׂבַע׃

נֶ֣גַע צָרַ֔עַת כִּ֥י תִהְיֶ֖ה בְּאָדָ֑ם וְהוּבָ֖א אֶל־ הַכֹּהֵֽן׃

svasti panthaam anu carema suuryaacandramasaav iva

ἀργύρεον χρυσέοισιν ἀορτήρεσσιν ἀρηρός.

אַ֤ף ׀ שֹׁכְנֵ֬י בָֽתֵּי־ חֹ֗מֶר אֲשֶׁר־ בֶּעָפָ֥ר יְסוֹדָ֑ם יְ֝דַכְּא֗וּם לִפְנֵי־ עָֽשׁ׃

οἳ δʼ ὡς οὖν εἴδονθʼ ὅ τʼ ἄρʼ ἐκ Διὸς ἤλυθεν ὄρνις,

בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא יֵאָמֵ֥ר לִירֽוּשָׁלַ֖͏ִם אַל־ תִּירָ֑אִי צִיּ֖וֹן אַל־ יִרְפּ֥וּ יָדָֽיִךְ׃

girer iva pra rasaa asya pinvire datraaNi purubhojasaH

ἦ ῥά νύ μοί τι πίθοιο, κασίγνητος δέ τοί εἰμι·

εἴ περ γάρ χʼ εὕρῃσι παρʼ αὐτόφι βώτορας ἄνδρας

וּבֹ֛שׁוּ עֹבְדֵ֥י פִשְׁתִּ֖ים שְׂרִיק֑וֹת וְאֹרְגִ֖ים חוֹרָֽי׃

חִרְבוּ֙ כָּל־ פָּרֶ֔יהָ יֵרְד֖וּ לַטָּ֑בַח ה֣וֹי עֲלֵיהֶ֔ם כִּֽי־ בָ֥א יוֹמָ֖ם עֵ֥ת פְּקֻדָּתָֽם׃

אֶפְרַ֕יִם כָּע֖וֹף יִתְעוֹפֵ֣ף כְּבוֹדָ֑ם מִלֵּדָ֥ה וּמִבֶּ֖טֶן וּמֵהֵרָיֽוֹן׃

שָֽׂמוּ־ בָ֭ם דִּבְרֵ֣י אֹתוֹתָ֑יו וּ֝מֹפְתִ֗ים בְּאֶ֣רֶץ חָֽם׃