وَإِنْ كَانَ قَمِيصُهُ قُدَّ مِنْ دُبُرٍ فَكَذَبَتْ وَهُوَ مِنَ الصَّادِقِينَ

وَمَا كَانَ لَنَا عَلَيْكُمْ مِنْ سُلْطَانٍ بَلْ كُنْتُمْ قَوْمًا طَاغِينَ

agnir na ye bhraajasaa rukmavakSaso vaataaso na svayujaH sadyauutayaH

Ὥστε, ἀδελφοί μου, συνερχόμενοι εἰς τὸ φαγεῖν ἀλλήλους ἐκδέχεσθε.

וְיוֹאָ֕ב אֶ֥ל כָּל־ הַצָּבָ֖א יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנָיָה֙ בֶּן־ יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל־ הכרי הַכְּרֵתִ֖י וְעַל־ הַפְּלֵתִֽי׃

ζήτει· καί κέ μʼ ἄϊστον ἀπʼ αἰθέρος ἔμβαλε πόντῳ,

ἴστω νῦν τόδε Γαῖα καὶ Οὐρανὸς εὐρὺς ὕπερθε

I will heap mischiefs upon them; I will spend mine arrows upon them.

ayaa iva pari caranti devaa ye asmabhyaM dhanadaa udbhidash ca

חָ֭כְמוֹת בָּנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ חָצְבָ֖ה עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה׃

צָֽפוּ־ מַ֥יִם עַל־ רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי׃

וְהַנִּבְשָׁ֥ן וְעִיר־ הַמֶּ֖לַח וְעֵ֣ין גֶּ֑דִי עָרִ֥ים שֵׁ֖שׁ וְחַצְרֵיהֶֽן׃

ἀλλʼ ἡμεῖς μὲν ἔπειτα καθεζώμεσθα κιόντες

בִּרְב֣וֹת צַ֭דִּיקִים יִשְׂמַ֣ח הָעָ֑ם וּבִמְשֹׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע יֵאָ֥נַֽח עָֽם׃

כִּ֤י אִ֣ם לַבִּינָ֣ה תִקְרָ֑א לַ֝תְּבוּנָ֗ה תִּתֵּ֥ן קוֹלֶֽךָ׃

πρίν γʼ ἀποπαύσεσθαι πρίν γʼ ἢ ἕτερόν γε πεσόντα

ἄλλοι μέν ῥα θεοί τε καὶ ἀνέρες ἱπποκορυσταὶ

αὐτὰρ Ἀθηναίην Ἥρη πρὸς μῦθον ἔειπεν·

dhRtavrataaya daashuSe

לֹ֣א תֵֽלְכ֔וּן אַחֲרֵ֖י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים מֵאֱלֹהֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבוֹתֵיכֶֽם׃

havaa id aryo abhitaH sam aayan kiyad aasu svapatish chandayaate

ἄλλοι μέν ῥα θεοί τε καὶ ἀνέρες ἱπποκορυσταὶ