حَتَّى إِذَا فُتِحَتْ يَأْجُوجُ وَمَأْجُوجُ وَهُمْ مِنْ كُلِّ حَدَبٍ يَنْسِلُونَ

مَا يَفْتَحِ اللَّهُ لِلنَّاسِ مِنْ رَحْمَةٍ فَلَا مُمْسِكَ لَهَا وَمَا يُمْسِكْ فَلَا مُرْسِلَ لَهُ مِنْ بَعْدِهِ وَهُوَ الْعَزِيزُ الْحَكِيمُ

εἷς οἰωνὸς ἄριστος ἀμύνεσθαι περὶ πάτρης.

apo vasaanaH pari kosham arSatiindur hiyaanaH sotRbhiH

ὣς φάτο, τοὺς δʼ ἄρα πάντας ὑπὸ τρόμος ἔλλαβε γυῖα,

θαύμαζεν πυρὰ πολλὰ τὰ καίετο Ἰλιόθι πρὸ

All our enemies have opened their mouths against us.

וַיֵּ֨לֶךְ דָּוִ֧יד וְכָל־ יִשְׂרָאֵ֛ל יְרוּשָׁלַ֖͏ִם הִ֣יא יְב֑וּס וְשָׁם֙ הַיְבוּסִ֔י יֹשְׁבֵ֖י הָאָֽרֶץ׃

Ἕκτορι πάντες ἑπώμεθʼ ἀολλέες· αὐτὰρ Ἀχαιοὶ

RSidviSe marutaH parimanyava iSuM na sRjata dviSam

וּמִשְׁכַּ֣ן יְ֠הוָה אֲשֶׁר־ עָשָׂ֨ה מֹשֶׁ֧ה בַמִּדְבָּ֛ר וּמִזְבַּ֥ח הָעוֹלָ֖ה בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא בַּבָּמָ֖ה בְּגִבְעֽוֹן׃

καὶ πολλοὶ ψευδοπροφῆται ἐγερθήσονται καὶ πλανήσουσιν πολλούς·

וַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־ מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בַּֽמַּחֲנֶה׃

yuvaam id dhy avase puurvyaaya pari prabhuutii gaviSaH svaapii

חֶבְלֵ֣י רְשָׁעִ֣ים עִוְּדֻ֑נִי תּֽ֝וֹרָתְךָ֗ לֹ֣א שָׁכָֽחְתִּי׃

מִמִּ֖י נָעָ֑מְתָּ רְדָ֥ה וְהָשְׁכְּבָ֖ה אֶת־ עֲרֵלִֽים׃

וּבְנֵ֣י מוּשִׁ֔י מַחְלִ֥י וְעֵ֖דֶר וִירִימ֑וֹת אֵ֛לֶּה בְּנֵ֥י הַלְוִיִּ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתֵיהֶֽם׃

tad vaaryaM vRNiimahe variSThaM gopayatyam

τοὺς μέν τʼ ἰητροὶ πολυφάρμακοι ἀμφιπένονται

ἔρχεται, ἀλλʼ ὅτε κέν τις ἀρηϊθόων αἰζηῶν

מִי־ זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־ שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּֽחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת׃

yuvaM tugraaya puurvyebhir evaiH punarmanyaav abhavataM yuvaanaa