מְקַצֶּ֣ה רַ֭גְלַיִם חָמָ֣ס שֹׁתֶ֑ה שֹׁלֵ֖חַ דְּבָרִ֣ים בְּיַד־ כְּסִֽיל׃

anv aha maasaa anv id vanaany anv oSadhiir anu parvataasaH

shramasya daayaM vi bhajanty ebhyo yadaa yamo bhavati harmye hitaH

taM saanaav adhi jaamayo hariM hinvanty adribhiH

τοῦ δʼ ὠρίνετο θυμὸς ἀκούοντος κακὰ ἔργα,

διὰ τοῦτο ὀφείλει ἡ γυνὴ ἐξουσίαν ἔχειν ἐπὶ τῆς κεφαλῆς διὰ τοὺς ἀγγέλους.

tvaaM soma pavamaanaM svaadhyo .anu vipraaso amadann avasyavaH

And the word of the LORD came unto Zechariah, saying,

devaaso manyuM daasasya shcamnan te na aa vakSan suvitaaya varNam

βάσκʼ ἴθι Ἶρι ταχεῖα, πάλιν τρέπε μηδʼ ἔα ἄντην

וָאֲמַלֵּ֥א אֹת֖וֹ ר֣וּחַ אֱלֹהִ֑ים בְּחָכְמָ֛ה וּבִתְבוּנָ֥ה וּבְדַ֖עַת וּבְכָל־ מְלָאכָֽה׃

וְאִ֕ישׁ כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־ לּ֖וֹ גֹּאֵ֑ל וְהִשִּׂ֣יגָה יָד֔וֹ וּמָצָ֖א כְּדֵ֥י גְאֻלָּתֽוֹ׃

ה֥וּא יִבְנֶה־ בַּ֖יִת לִשְׁמִ֑י וְכֹנַנְתִּ֛י אֶת־ כִּסֵּ֥א מַמְלַכְתּ֖וֹ עַד־ עוֹלָֽם׃

bhuuyaamo Su tvaavataH sakhaaya indra gomataH

sa naH sindhum iva naavayaati parSaa svastaye

καί ῥα πάροιθʼ αὐτοῖο καθέζετο, καὶ λάβε γούνων

dyumnavad brahma kushikaasa erira eka-eko dame agniM sam iidhire

αὐτὸν δʼ ἀμφὶ γέροντες Ἀχαιῶν ἠγερέθοντο

הַנָּוָה֙ וְהַמְּעֻנָּגָ֔ה דָּמִ֖יתִי בַּת־ צִיּֽוֹן׃