καὶ ὁ λόγος αὐτῶν ὡς γάγγραινα νομὴν ἕξει· ὧν ἐστιν Ὑμέναιος καὶ Φίλητος,

וַיֹּ֤אמֶר פַּרְעֹה֙ אֶל־ יוֹסֵ֔ף אַחֲרֵ֨י הוֹדִ֧יעַ אֱלֹהִ֛ים אוֹתְךָ֖ אֶת־ כָּל־ זֹ֑את אֵין־ נָב֥וֹן וְחָכָ֖ם כָּמֽוֹךָ׃

πατρί τε σῷ μέγα πῆμα πόληΐ τε παντί τε δήμῳ,

And his mouth was opened immediately, and his tongue loosed, and he spake, and praised God.

kartaa sudaase aha vaa ulokaM daataa vasu muhur aa daashuSe bhuut

dadhikraam agnim uSasaM ca deviim indraavato .avase ni hvaye vaH

aa no yaataM divas pary aantarikSaad adhapriyaa

When I say, My bed shall comfort me, my couch shall ease my complaints;

na nuunam brahmaNaam RNam praashuunaam asti sunvataam

mahash cid yasya miiLhuSo yavyaa haviSmato maruto vandate giiH

Πασιθέην, ἧς τʼ αὐτὸς ἐέλδομαι ἤματα πάντα.

Αἰνείας δʼ ἑτέρωθεν ἐκέκλετο οἷς ἑτάροισι

uutii devaanaaM vayam indravanto maMsiimahi svayashaso marudbhiH

And the sons of Micah were, Pithon, and Melech, and Tahrea, and Ahaz.

וַיַּבֵּ֧ט הַפְּלִשְׁתִּ֛י וַיִּרְאֶ֥ה אֶת־ דָּוִ֖ד וַיִּבְזֵ֑הוּ כִּֽי־ הָיָ֣ה נַ֔עַר וְאַדְמֹנִ֖י עִם־ יְפֵ֥ה מַרְאֶֽה׃

וַיֹּ֣אמֶר מָנ֔וֹחַ עַתָּ֖ה יָבֹ֣א דְבָרֶ֑יךָ מַה־ יִּֽהְיֶ֥ה מִשְׁפַּט־ הַנַּ֖עַר וּמַעֲשֵֽׂהוּ׃

רַ֭גְלֶיהָ יֹרְד֣וֹת מָ֑וֶת שְׁ֝א֗וֹל צְעָדֶ֥יהָ יִתְמֹֽכוּ׃

וְשִׁית־ עַל־ עָפָ֥ר בָּ֑צֶר וּבְצ֖וּר נְחָלִ֣ים אוֹפִֽיר׃

וַיַּֽעֲמֶד־ לוֹ֙ כֹּֽהֲנִ֔ים לַבָּמ֖וֹת וְלַשְּׂעִירִ֑ים וְלָעֲגָלִ֖ים אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃

uteshiSe prasavasya tvam eka id uta puuSaa bhavasi deva yaamabhiH