וַיְהִ֤י יְהוָה֙ אֶת־ יוֹסֵ֔ף וַיְהִ֖י אִ֣ישׁ מַצְלִ֑יחַ וַיְהִ֕י בְּבֵ֖ית אֲדֹנָ֥יו הַמִּצְרִֽי׃

וַיִּקְרָא־ ל֥וֹ בַיּוֹם־ הַה֖וּא יְרֻבַּ֣עַל לֵאמֹ֑ר יָ֤רֶב בּוֹ֙ הַבַּ֔עַל כִּ֥י נָתַ֖ץ אֶֽת־ מִזְבְּחֽוֹ׃

וַיָּשֻׁ֣בוּ אֵלָ֔יו וְה֖וּא יֹשֵׁ֣ב בִּירִיח֑וֹ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֔ם הֲלֽוֹא־ אָמַ֥רְתִּי אֲלֵיכֶ֖ם אַל־ תֵּלֵֽכוּ׃

Ἴδηθεν κατιοῦσα παρʼ ὄχθῃσιν Σιμόεντος

τίς γάρ σε διακρίνει; τί δὲ ἔχεις ὃ οὐκ ἔλαβες; εἰ δὲ καὶ ἔλαβες, τί καυχᾶσαι ὡς μὴ λαβών;

ni tvaa dadhe vareNyaM dakSasyeLaa sahaskRta

וַיֵּאָסְפ֧וּ בְנֵֽי־ בִנְיָמִ֛ן מִן־ הֶעָרִ֖ים הַגִּבְעָ֑תָה לָצֵ֥את לַמִּלְחָמָ֖ה עִם־ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

σοὶ πάντες μαχόμεσθα· σὺ γὰρ τέκες ἄφρονα κούρην

לֹֽא־ נָפַ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּל֙ הַדָּבָ֣ר הַטּ֔וֹב אֲשֶׁר־ דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל הַכֹּ֖ל בָּֽא׃

וַיָּבֹ֨א יְהוּדָ֤ה וְאֶחָיו֙ בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֔ף וְה֖וּא עוֹדֶ֣נּוּ שָׁ֑ם וַיִּפְּל֥וּ לְפָנָ֖יו אָֽרְצָה׃

vRSaa mada indre shloka ukthaa sacaa someSu sutapaa RjiiSii

eSa me devaH savitaa cachanda yaH samaanaM na praminaati dhaama

וְנָשִׂ֥יא אֶחָ֛ד נָשִׂ֥יא אֶחָ֖ד מִמַּטֶּ֑ה תִּקְח֖וּ לִנְחֹ֥ל אֶת־ הָאָֽרֶץ׃

וְעַתָּ֛ה מַה־ נֹּאמַ֥ר אֱלֹהֵ֖ינוּ אֽ͏ַחֲרֵי־ זֹ֑את כִּ֥י עָזַ֖בְנוּ מִצְוֺתֶֽיךָ׃

אֲשֶׁ֣ר ׀ אָמַ֣ר אֲלֵיהֶ֗ם זֹ֤את הַמְּנוּחָה֙ הָנִ֣יחוּ לֶֽעָיֵ֔ף וְזֹ֖את הַמַּרְגֵּעָ֑ה וְלֹ֥א אָב֖וּא שְׁמֽוֹעַ׃

τοιοῦτοι νῦν πάντες ὅσοι Τρώεσσιν ἀρωγοὶ

aa maam mitraavaruNeha rakSataM kulaayayad vishvayan maa na aa gan