yuuyaM devaaH pramatir yuuyam ojo yuuyaM dveSaaMsi sanutar yuyota

ariSTo yeSaaM ratho vy a\shvadaavann iiyate

וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹֽא־ יֹסִ֨פוּ לַעֲשׂ֜וֹת ע֗וֹד כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃

וַיִּזְכֹּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶת־ רָחֵ֑ל וַיִּשְׁמַ֤ע אֵלֶ֙יהָ֙ אֱלֹהִ֔ים וַיִּפְתַּ֖ח אֶת־ רַחְמָֽהּ׃

לְאָבִ֣יו וּלְאִמּ֗וֹ לְאָחִיו֙ וּלְאַ֣חֹת֔וֹ לֹא־ יִטַּמָּ֥א לָהֶ֖ם בְּמֹתָ֑ם כִּ֛י נֵ֥זֶר אֱלֹהָ֖יו עַל־ רֹאשֽׁוֹ׃

כְּאַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף חֲלוּצֵ֣י הַצָּבָ֑א עָבְר֞וּ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ לַמִּלְחָמָ֔ה אֶ֖ל עַֽרְב֥וֹת יְרִיחֽוֹ׃

viraaT samraaD vibhviiH prabhviir bahviish ca bhuuyasiish ca yaaH

וְאַבְשָׁל֥וֹם בָּרַ֖ח וַיֵּ֣לֶךְ גְּשׁ֑וּר וַיְהִי־ שָׁ֖ם שָׁלֹ֥שׁ שָׁנִֽים׃

αὔτως, οὔτε θεᾶς υἱὸς φίλος οὔτε θεοῖο.

וַיֻּגַּ֗ד לְבֵ֤ית דָּוִד֙ לֵאמֹ֔ר נָ֥חָֽה אֲרָ֖ם עַל־ אֶפְרָ֑יִם וַיָּ֤נַע לְבָבוֹ֙ וּלְבַ֣ב עַמּ֔וֹ כְּנ֥וֹעַ עֲצֵי־ יַ֖עַר מִפְּנֵי־ רֽוּחַ׃

וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֺּ֣ת אֶת־ בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־ הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־ עַמָּֽיו׃

tayor id amavac chavas tigmaa didyun maghonoH

χρῖσόν τʼ ἀμβροσίῃ, περὶ δʼ ἄμβροτα εἵματα ἕσσον·

לֹ֥א נָשׁ֖וּב אֶל־ בָּתֵּ֑ינוּ עַ֗ד הִתְנַחֵל֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלָתֽוֹ׃

vishve devaasaH parame vyo\mani saM vaam ojo vRSaNaa sam balaM dadhuH

אֲשֶׁר־ חָשַׂ֥כְתִּי לְעֶת־ צָ֑ר לְי֥וֹם קְ֝רָ֗ב וּמִלְחָמָֽה׃

mahaantam mahinaa vayaM stomebhir havanashrutam

ukSanty asmai maruto hitaa iva puruu rajaaMsi payasaa mayobhuvaH

ἄσβεστος δʼ ἄρʼ ἐνῶρτο γέλως μακάρεσσι θεοῖσιν

tvaM vishvasya jagatash cakSur indraasi cakSuSaH

paro nirRtyaa aa cakSva bahudhaa jiivato manaH

tvaaM sutasya piitaye pratnam indra havaamahe