فَأَمَّا الَّذِينَ شَقُوا فَفِي النَّارِ لَهُمْ فِيهَا زَفِيرٌ وَشَهِيقٌ

وَقَالُوا لَوْلَا نُزِّلَ عَلَيْهِ آيَةٌ مِنْ رَبِّهِ قُلْ إِنَّ اللَّهَ قَادِرٌ عَلَى أَنْ يُنَزِّلَ آيَةً وَلَكِنَّ أَكْثَرَهُمْ لَا يَعْلَمُونَ

يُولِجُ اللَّيْلَ فِي النَّهَارِ وَيُولِجُ النَّهَارَ فِي اللَّيْلِ وَهُوَ عَلِيمٌ بِذَاتِ الصُّدُورِ

אֲשֶׁ֤ר אָֽמְר֨וּ ׀ לִלְשֹׁנֵ֣נוּ נַ֭גְבִּיר שְׂפָתֵ֣ינוּ אִתָּ֑נוּ מִ֖י אָד֣וֹן לָֽנוּ׃

מֵסִ֣יר אָ֭זְנוֹ מִשְּׁמֹ֣עַ תּוֹרָ֑ה גַּ֥ם תְּ֝פִלָּת֗וֹ תּוֹעֵבָֽה׃

הֲתִפֹּ֤ל צִפּוֹר֙ עַל־ פַּ֣ח הָאָ֔רֶץ וּמוֹקֵ֖שׁ אֵ֣ין לָ֑הּ הֲיַֽעֲלֶה־ פַּח֙ מִן־ הָ֣אֲדָמָ֔ה וְלָכ֖וֹד לֹ֥א יִלְכּֽוֹד׃

וַֽיהוָ֡ה הֹלֵךְ֩ לִפְנֵיהֶ֨ם יוֹמָ֜ם בְּעַמּ֤וּד עָנָן֙ לַנְחֹתָ֣ם הַדֶּ֔רֶךְ וְלַ֛יְלָה בְּעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לְהָאִ֣יר לָהֶ֑ם לָלֶ֖כֶת יוֹמָ֥ם וָלָֽיְלָה׃

וַיְדַבֵּ֕ר שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים מָשָׁ֑ל וַיְהִ֥י שִׁיר֖וֹ חֲמִשָּׁ֥ה וָאָֽלֶף׃

urushaMsaa namovRdhaa mahnaa dakSasya raajathaH

τῷ ἄτην ἅμʼ ἕπεσθαι, ἵνα βλαφθεὶς ἀποτίσῃ.

טֽוֹב־ רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ מֵעִקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם וְה֣וּא עָשִֽׁיר׃

οἳ δʼ ἄλλοι φιλότητα καὶ ὅρκια πιστὰ ταμόντες

yayor asti pra NaH sakhyaM deveSv adhy aapyam

καὶ τὸ μὲν εὖ κατέθηκε τανυσσάμενος ποτὶ γαίῃ

οἳ δʼ ἄλλοι φιλότητα καὶ ὅρκια πιστὰ ταμόντες

tvaSTur jaamaataraM vayam iishaanaM raaya iimahe

If I wash myself with snow water, and make my hands never so clean;

חִ֤ילוּ מִלְּפָנָיו֙ כָּל־ הָאָ֔רֶץ אַף־ תִּכּ֥וֹן תֵּבֵ֖ל בַּל־ תִּמּֽוֹט׃

ni Svaapayaa mithuudRshaa sastaam abudhyamaane

עַל־ פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים א֛וֹ שְׁלֹשָׁ֥ה עֵדִ֖ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת לֹ֣א יוּמַ֔ת עַל־ פִּ֖י עֵ֥ד אֶחָֽד׃

spaarhaa vasuuni tamasaapaguuLhaaviS kRNvanty uSaso vibhaatiiH

כֹּ֚ה אָמַ֣ר הַמֶּ֔לֶךְ אַל־ יַשִּׁ֥יא לָכֶ֖ם חִזְקִיָּ֑הוּ כִּי־ לֹ֣א יוּכַ֔ל לְהַצִּ֥יל אֶתְכֶ֖ם מִיָּדֽוֹ׃

tam aa vahantu saptayaH puruuvasum madaaya harayaH sutam

καὶ ἠκολούθησαν αὐτῷ ὄχλοι πολλοί, καὶ ἐθεράπευσεν αὐτοὺς ἐκεῖ.