כִּֽי־ שֹׁדֵ֤ד יְהוָה֙ אֶת־ בָּבֶ֔ל וְאִבַּ֥ד מִמֶּ֖נָּה ק֣וֹל גָּד֑וֹל וְהָמ֤וּ גַלֵּיהֶם֙ כְּמַ֣יִם רַבִּ֔ים נִתַּ֥ן שְׁא֖וֹן קוֹלָֽם׃

מִזְמ֗וֹר לְאָ֫סָ֥ף אֵ֤ל ׀ אֱ‍ֽלֹהִ֡ים יְֽהוָ֗ה דִּבֶּ֥ר וַיִּקְרָא־ אָ֑רֶץ מִמִּזְרַח־ שֶׁ֝֗מֶשׁ עַד־ מְבֹאֽוֹ׃

גַּם־ אֲנִי֙ לֹ֣א אוֹסִ֔יף לְהוֹרִ֥ישׁ אִ֖ישׁ מִפְּנֵיהֶ֑ם מִן־ הַגּוֹיִ֛ם אֲשֶׁר־ עָזַ֥ב יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיָּמֹֽת׃

וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשָׁפָ֖ט אֶל־ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל דְּרָשׁ־ נָ֥א כַיּ֖וֹם אֶת־ דְּבַ֥ר יְהוָֽה׃

וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם יוֹסֵ֑ף ה֗וּא אֲשֶׁ֨ר דִּבַּ֧רְתִּי אֲלֵכֶ֛ם לֵאמֹ֖ר מְרַגְּלִ֥ים אַתֶּֽם׃

ᾔτεε δὲ Πριάμοιο θυγατρῶν εἶδος ἀρίστην

raajantam adhvaraaNaaM gopaam Rtasya diidivim

וַיַּ֤עַשׂ דָּוִד֙ שֵׁ֔ם בְּשֻׁב֕וֹ מֵהַכּוֹת֥וֹ אֶת־ אֲרָ֖ם בְּגֵיא־ מֶ֑לַח שְׁמוֹנָ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף׃

In my distress I cried unto the LORD, and he heard me.

dadad Rcaa saniM yate dadan medhaam Rtaayate

shriye chando na smayate vibhaatii supratiikaa saumanasaayaajiigaH

bRhadreNush cyavano maanuSiiNaam ekaH kRSTiinaam abhavat sahaavaa

וַיֹּ֥אמֶר יְהוֹשָׁפָ֖ט אֶל־ מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֑ל דְּרָשׁ־ נָ֥א כַיּ֖וֹם אֶת־ דְּבַ֥ר יְהוָֽה׃

sa pavasva sahamaanaH pRtanyuun sedhan rakSaaMsy apa durgahaaNi

Τρῶα δʼ Ἀλαστορίδην, ὃ μὲν ἀντίος ἤλυθε γούνων,