قَالَ لَهُ مُوسَى هَلْ أَتَّبِعُكَ عَلَى أَنْ تُعَلِّمَنِ مِمَّا عُلِّمْتَ رُشْدًا

τείχεος ἀμφεμάχοντο θοάων ἔκτοθι νηῶν,

kRSNaM niyaanaM harayaH suparNaa apo vasaanaa divam ut patanti

וְהִנֵּ֛ה נָפְל֥וּ אֲבוֹתֵ֖ינוּ בֶּחָ֑רֶב וּבָנֵ֨ינוּ וּבְנוֹתֵ֧ינוּ וְנָשֵׁ֛ינוּ בַּשְּׁבִ֖י עַל־ זֹֽאת׃

וַיֵּ֣לֶךְ מִשָּׁ֔ם אֶל־ יוֹשְׁבֵ֖י דְּבִ֑יר וְשֵׁם־ דְּבִ֥יר לְפָנִ֖ים קִרְיַת־ סֵֽפֶר׃

puraH sadya itthaadhiye divodaasaaya shambaram

וַיְהִ֗י בְּאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה בַּשְּׁלִישִׁ֖י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־ יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

בְּבֹ֤א כשאוה כְשׁוֹאָ֨ה ׀ פַּחְדְּכֶ֗ם וְֽ֭אֵידְכֶם כְּסוּפָ֣ה יֶאֱתֶ֑ה בְּבֹ֥א עֲ֝לֵיכֶ֗ם צָרָ֥ה וְצוּקָֽה׃

οὔτέ τοι ὀξύτατον κεφαλῆς ἐκδέρκεται ὄσσε·

vishve jaananti mahinaa yad aagaad indrasya karma sukRtaa puruuNi

ita uutii vo ajaram prahetaaram aprahitam

pari tyaM haryataM harim babhrum punanti vaareNa

Καὶ προσκαλεσάμενος τὸν ὄχλον εἶπεν αὐτοῖς· Ἀκούετε καὶ συνίετε·

The Jews had light, and gladness, and joy, and honour.

כִּ֣י לֹ֤א בְחִפָּזוֹן֙ תֵּצֵ֔אוּ וּבִמְנוּסָ֖ה לֹ֣א תֵלֵכ֑וּן כִּֽי־ הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיכֶם֙ יְהוָ֔ה וּמְאַסִּפְכֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

ἀγρίου, ὅν ῥά ποτʼ αὐτὸς ὑπὸ στέρνοιο τυχήσας

הֶחָפֹ֤ץ אֶחְפֹּץ֙ מ֣וֹת רָשָׁ֔ע נְאֻ֖ם אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה הֲל֛וֹא בְּשׁוּב֥וֹ מִדְּרָכָ֖יו וְחָיָֽה׃

οὐ γάρ τις φειδὼ νεκύων κατατεθνηώτων

Εὐοδίαν παρακαλῶ καὶ Συντύχην παρακαλῶ τὸ αὐτὸ φρονεῖν ἐν κυρίῳ.

ye agnijihvaa uta vaa yajatraa aasadyaasmin barhiSi maadayadhvam

וַיַּ֧עַל מֶֽלֶךְ־ יִשְׂרָאֵ֛ל וִֽיהוֹשָׁפָ֥ט מֶֽלֶךְ־ יְהוּדָ֖ה אֶל־ רָמֹ֥ת גִּלְעָֽד׃

בְּנֵי־ דְלָיָ֥ה בְנֵי־ טוֹבִיָּ֖ה בְּנֵ֣י נְקוֹדָ֑א שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃

asaamy ojo bibhRthaa sudaanavo .asaami dhuutayaH shavaH

idhmaM yas te jabharac chashramaaNo maho agne aniikam aa saparyan