ذَلِكَ بِمَا قَدَّمَتْ يَدَاكَ وَأَنَّ اللَّهَ لَيْسَ بِظَلَّامٍ لِلْعَبِيدِ

إِنْ تَحْرِصْ عَلَى هُدَاهُمْ فَإِنَّ اللَّهَ لَا يَهْدِي مَنْ يُضِلُّ وَمَا لَهُمْ مِنْ نَاصِرِينَ

asmabhyaM vaajiniivasuu maghavadbhyash ca saprathaH

surukme hi supeshasaadhi shriyaa viraajataH

So I went, and hid it by Euphrates, as the LORD commanded me.

Hear my prayer, O LORD, and let my cry come unto thee.

אַזְכִּ֤יר ׀ רַ֥הַב וּבָבֶ֗ל לְֽיֹ֫דְעָ֥י הִנֵּ֤ה פְלֶ֣שֶׁת וְצ֣וֹר עִם־ כּ֑וּשׁ זֶ֝֗ה יֻלַּד־ שָֽׁם׃

וּמִלֵּאתִ֥י אֶת־ הָרָ֖יו חֲלָלָ֑יו גִּבְעוֹתֶ֤יךָ וְגֵאוֹתֶ֙יךָ֙ וְכָל־ אֲפִיקֶ֔יךָ חַלְלֵי־ חֶ֖רֶב יִפְּל֥וּ בָהֶֽם׃

ἀβληχρήν· εἶθαρ δὲ δόρυ χροὸς ἀντετόρησεν

αὐτὰρ ὃ δεύτατος ἦλθεν ἄναξ ἀνδρῶν Ἀγαμέμνων

mandrasya kaver divyasya vahner vipramanmano vacanasya madhvaH

Uriah the Hittite, Zabad the son of Ahlai,

juSTvii na indo supathaa sugaany urau pavasva varivaaMsi kRNvan

וְגַם֙ אֳנִ֣י חִירָ֔ם אֲשֶׁר־ נָשָׂ֥א זָהָ֖ב מֵאוֹפִ֑יר הֵבִ֨יא מֵאֹפִ֜יר עֲצֵ֧י אַלְמֻגִּ֛ים הַרְבֵּ֥ה מְאֹ֖ד וְאֶ֥בֶן יְקָרָֽה׃

מִ֣י יוֹדֵ֗עַ ר֚וּחַ בְּנֵ֣י הָאָדָ֔ם הָעֹלָ֥ה הִ֖יא לְמָ֑עְלָה וְר֙וּחַ֙ הַבְּהֵמָ֔ה הַיֹּרֶ֥דֶת הִ֖יא לְמַ֥טָּה לָאָֽרֶץ׃

χειρὶ δὲ τῇ ἑτέρῃ μὲν ἕλε χθόνα πουλυβότειραν,

וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱלִישָׁ֔ע לֵ֥ךְ אֱמָר־ לא ל֖וֹ חָיֹ֣ה תִחְיֶ֑ה וְהִרְאַ֥נִי יְהוָ֖ה כִּֽי־ מ֥וֹת יָמֽוּת׃