وَتَفَقَّدَ الطَّيْرَ فَقَالَ مَا لِيَ لَا أَرَى الْهُدْهُدَ أَمْ كَانَ مِنَ الْغَائِبِينَ

וַיְהִ֕י כַּאֲשֶׁ֛ר חָזְקָ֥ה הַמַּמְלָכָ֖ה עָלָ֑יו וַֽיַּהֲרֹג֙ אֶת־ עֲבָדָ֔יו הַמַּכִּ֖ים אֶת־ הַמֶּ֥לֶךְ אָבִֽיו׃

לֹ֤א יִבְנוּ֙ וְאַחֵ֣ר יֵשֵׁ֔ב לֹ֥א יִטְּע֖וּ וְאַחֵ֣ר יֹאכֵ֑ל כִּֽי־ כִימֵ֤י הָעֵץ֙ יְמֵ֣י עַמִּ֔י וּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶ֖ם יְבַלּ֥וּ בְחִירָֽי׃

shuSmintamaM yaM caakanaama devaasme rayiM raasi viiravantam

αὐτίκα πατρὸς ἑοῖο φίλον μήτρωα κατέκτα

hiraNyayena savitaa rathenaa devo yaati bhuvanaani pashyan

abhi candraa bhartave no hiraNyaabhy ashvaan rathino deva soma

τόφρά οἱ ἐγγύθεν ἦλθεν ἀγαυοῦ Νέστορος υἱὸς

tvayaa saha draviNam ichamaanaa vrajaM gomantam ushijo vi vavruH

ahastaa yad apadii vardhata kSaaH shaciibhir vedyaanaam

adhaa ha yanto ashvinaa pRkSaH sacanta suurayaH

וּמִדַּלַּ֣ת הָאָ֔רֶץ הִשְׁאִ֖יר רַב־ טַבָּחִ֑ים לְכֹֽרְמִ֖ים וּלְיֹגְבִֽים׃

iSaa sa dviSas tared daasvaan vaMsad rayiM rayivatash ca janaan

yad adya tvaa puruSTuta bravaama dasra mantumaH

כֹּ֠ל מִסְפַּ֞ר רָאשֵׁ֤י הָאָבוֹת֙ לְגִבּ֣וֹרֵי חָ֔יִל אַלְפַּ֖יִם וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

בְּלֶכְתָּ֣ם יֵלֵ֔כוּ וּבְעָמְדָ֖ם יֽ͏ַעֲמֹ֑דוּ וּֽבְהִנָּשְׂאָ֞ם מֵעַ֣ל הָאָ֗רֶץ יִנָּשְׂא֤וּ הָאֽוֹפַנִּים֙ לְעֻמָּתָ֔ם כִּ֛י ר֥וּחַ הַחַיָּ֖ה בָּאוֹפַנִּֽים׃

Γυγαίῃ, ὅθι τοι τέμενος πατρώϊόν ἐστιν

tebhir no adya pathibhiH sugebhii rakSaa ca no adhi ca bruuhi deva

yoniS Ta indra sadane akaari tam aa nRbhiH puruhuuta pra yaahi

pro Sv a\smai puroratham indraaya shuuSam arcata

מוּסַ֣ר יְ֭הוָה בְּנִ֣י אַל־ תִּמְאָ֑ס וְאַל־ תָּ֝קֹ֗ץ בְּתוֹכַחְתּֽוֹ׃

ἀλλʼ ὅτι ταῦτα λελάληκα ὑμῖν ἡ λύπη πεπλήρωκεν ὑμῶν τὴν καρδίαν.

yo antarikSaM vimame variiyo yo dyaam astabhnaat sa janaasa indraH

ἐκ Τρώων ἰέναι πάλιν Ἕκτορος ὀτρύναντος.