قَالَ أَفَتَعْبُدُونَ مِنْ دُونِ اللَّهِ مَا لَا يَنْفَعُكُمْ شَيْئًا وَلَا يَضُرُّكُمْ

Then answered Zophar the Naamathite, and said,

נִשְׁתְּוָנָ֕א דִּ֥י שְׁלַחְתּ֖וּן עֲלֶ֑ינָא מְפָרַ֥שׁ קֱרִ֖י קָדָמָֽי׃

te no raasantaam urugaayam adya yuuyam paata svastibhiH sadaa naH

אַתָּ֣ה מ֖וֹשֵׁל בְּגֵא֣וּת הַיָּ֑ם בְּשׂ֥וֹא גַ֝לָּ֗יו אַתָּ֥ה תְשַׁבְּחֵֽם׃

Your father Abraham rejoiced to see my day: and he saw it, and was glad.

ἀλλʼ ὃ μὲν αὐτόθι μεῖνε, πατὴρ δʼ ἐμὸς Ἄργεϊ νάσθη

tat te sahasva iimahe daatraM yan nopadasyati

ταρφέα βάλλοντες Τρώων ῥήγνυντο φάλαγγας·

And Saul’s uncle said, Tell me, I pray thee, what Samuel said unto you.

evaa vaam ahva uutaye yathaahuvanta medhiraaH

גּ֤וּרוּ לָכֶ֨ם ׀ מִפְּנֵי־ חֶ֗רֶב כִּֽי־ חֵ֭מָה עֲוֺנ֣וֹת חָ֑רֶב לְמַ֖עַן תֵּדְע֣וּן שדין שַׁדּֽוּן׃

te no raasantaam urugaayam adya yuuyam paata svastibhiH sadaa naH

θυγατέρεσσιν γάρ τε καὶ υἱάσι βέλτερον εἴη

וַיֹּאמֶר֩ ל֨וֹ אֵלִיָּ֜הוּ שֵֽׁב־ נָ֣א פֹ֗ה כִּ֤י יְהוָה֙ שְׁלָחַ֣נִי הַיַּרְדֵּ֔נָה וַיֹּ֕אמֶר חַי־ יְהוָ֥ה וְחֵֽי־ נַפְשְׁךָ֖ אִם־ אֶעֶזְבֶ֑ךָּ וַיֵּלְכ֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃

אֶהְיֶ֤ה כַטַּל֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל יִפְרַ֖ח כַּשּֽׁוֹשַׁנָּ֑ה וְיַ֥ךְ שָׁרָשָׁ֖יו כַּלְּבָנֽוֹן׃

Then answered Zophar the Naamathite, and said,

And at Enrimmon, and at Zareah, and at Jarmuth,

ὣς ἔφατʼ, Ἀτρεΐδης δὲ παρῴχετο γηθόσυνος κῆρ·

וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־ הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עָנְיִֽי׃

καὶ λέγει αὐτῷ· Ἑταῖρε, πῶς εἰσῆλθες ὧδε μὴ ἔχων ἔνδυμα γάμου; ὁ δὲ ἐφιμώθη.

evaa vaam ahva uutaye yathaahuvanta medhiraaH

μετὰ δὲ τὸ ἐγερθῆναί με προάξω ὑμᾶς εἰς τὴν Γαλιλαίαν.

tyaan nu ye vi rodasii tastabhur maruto huve