وَقَالُوا اتَّخَذَ الرَّحْمَنُ وَلَدًا سُبْحَانَهُ بَلْ عِبَادٌ مُكْرَمُونَ

ἡμῖν πήματα πολλὰ θέσαν, κακότητι γερόντων,

And if she vowed in her husband’s house, or bound her soul by a bond with an oath;

ἄορι θεινομένων, ἐρυθαίνετο δʼ αἵματι ὕδωρ.

וְיָֽדְעוּ֙ הַגּוֹיִ֔ם כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה מְקַדֵּ֖שׁ אֶת־ יִשְׂרָאֵ֑ל בִּהְי֧וֹת מִקְדָּשִׁ֛י בְּתוֹכָ֖ם לְעוֹלָֽם׃

וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּכָל־ חַטֹּ֥אות יָרָבְעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה לֹא־ סָ֖רוּ מִמֶּֽנָּה׃

ἕζετο δʼ ὀρθωθεὶς καί σφεας πρὸς μῦθον ἔειπεν·

vaayo shukro ayaami te madhvo agraM diviSTiSu

bhuuri naama vandamaano dadhaati pitaa vaso yadi taj joSayaase

ἀλλʼ ἄγετε φράζεσθε θεοὶ καὶ μητιάασθε

וּבְנֵ֤י רְאוּבֵן֙ בָּנ֔וּ אֶת־ חֶשְׁבּ֖וֹן וְאֶת־ אֶלְעָלֵ֑א וְאֵ֖ת קִרְיָתָֽיִם׃

araM kRNvantu vediM sam agnim indhataam puraH

πεντήκοντʼ ἔνεσαν θάλαμοι ξεστοῖο λίθοιο

aamaasu cid dadhiSe pakvam antaH payaH kRSNaasu rushad rohiNiiSu

asya vrataani naadhRSe pavamaanasya duuDhyaaaa\

וַיְהִ֣י הַיּ֔וֹם וַיִּזְבַּ֖ח אֶלְקָנָ֑ה וְנָתַ֞ן לִפְנִנָּ֣ה אִשְׁתּ֗וֹ וּֽלְכָל־ בָּנֶ֛יהָ וּבְנוֹתֶ֖יהָ מָנֽוֹת׃