τὰ φρονέοντʼ ἀνὰ θυμὸν ἃ δὴ τετελεσμένα ἦεν·

kathaa mitraaya miiLhuSe pRthivyai bravaH kad aryamNe kad bhagaaya

varuNo yasya darshato mitro vaa vanate giraH

niyutvataa rathenaa yaahi daavane vaayo makhasya daavane

וְעַ֗ל פְּנֵי֙ הַשַּׁ֣עַר היאתון הָֽאִית֔וֹן עַל־ לִפְנֵ֕י אֻלָ֥ם הַשַּׁ֖עַר הַפְּנִימִ֑י חֲמִשִּׁ֖ים אַמָּֽה׃

pra yad vahadhve marutaH paraakaad yuuyam mahaH saMvaraNasya vasvaH

vishveSaam iha stuhi hotRRNaaM yashastamam

kadaa bhuvan rathakSayaaNi brahma kadaa stotre sahasrapoSya\M daaH

atraa te ruupam uttamam apashyaM jigiiSamaaNam iSa aa pade goH

אָר֣וּר הַיּ֔וֹם אֲשֶׁ֥ר יֻלַּ֖דְתִּי בּ֑וֹ י֛וֹם אֲשֶׁר־ יְלָדַ֥תְנִי אִמִּ֖י אַל־ יְהִ֥י בָרֽוּךְ׃

Λέγω δέ, ἐφʼ ὅσον χρόνον ὁ κληρονόμος νήπιός ἐστιν, οὐδὲν διαφέρει δούλου κύριος πάντων ὤν,

ayaM svaadur iha madiSTha aasa yasyendro vRtrahatye mamaada

τὸν καὶ Τληπόλεμος πρότερος πρὸς μῦθον ἔειπε·

ayam iiyata Rtayugbhir ashvaiH svarvidaa naabhinaa carSaNipraaH

הֵילִ֖ילוּ יֹשְׁבֵ֣י הַמַּכְתֵּ֑שׁ כִּ֤י נִדְמָה֙ כָּל־ עַ֣ם כְּנַ֔עַן נִכְרְת֖וּ כָּל־ נְטִ֥ילֵי כָֽסֶף׃

וַאֲנִ֕י הִנְנִ֥י מֵקִ֛ים אֶת־ בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶ֑ם וְאֶֽת־ זַרְעֲכֶ֖ם אֽ͏ַחֲרֵיכֶֽם׃

וַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־ גָ֔ד אֶת־ דִּיבֹ֖ן וְאֶת־ עֲטָרֹ֑ת וְאֵ֖ת עֲרֹעֵֽר׃

toke vaa goSu tanaye yad apsu vi krandasii urvaraasu bravaite

And the house which I build is great: for great is our God above all gods.

tava tye agne arcayo mahi vraadhanta vaajinaH