وَلَا تَجْعَلُوا مَعَ اللَّهِ إِلَهًا آخَرَ إِنِّي لَكُمْ مِنْهُ نَذِيرٌ مُبِينٌ

sam ii gaavo matayo yanti saMyata Rtasya yonaa sadane punarbhuvaH

ud iirayanta vaayubhir vaashraasaH pRshnimaataraH

כָּל־ לְבָב֣וֹ הֵכִ֔ין לִדְר֛וֹשׁ הָאֱלֹהִ֥ים ׀ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבוֹתָ֑יו וְלֹ֖א כְּטָהֳרַ֥ת הַקֹּֽדֶשׁ׃

Again the word of the LORD of hosts came to me, saying,

וּמַעֲשֵׂיָ֨ה וּֽשְׁמַֽעְיָ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר וְעֻזִּ֛י וִֽיהוֹחָנָ֥ן וּמַלְכִּיָּ֖ה וְעֵילָ֣ם וָעָ֑זֶר וַיַּשְׁמִ֙יעוּ֙ הַמְשֹׁ֣רְרִ֔ים וְיִֽזְרַחְיָ֖ה הַפָּקִֽיד׃

αὐτάρ τοι πυκινῶς ὑποθησόμεθʼ αἴ κε πίθηαι·

ἕστασαν ἀμφοτέρωθεν, ὕπερθεν δὲ σκολόπεσσιν

הֲיָדַ֗עְתָּ עֵ֭ת לֶ֣דֶת יַעֲלֵי־ סָ֑לַע חֹלֵ֖ל אַיָּל֣וֹת תִּשְׁמֹֽר׃

τοῖσι δʼ ἀνιστάμενος μετεφώνεεν ἱππότα Νέστωρ·

indrasya vajro marutaam aniikam mitrasya garbho varuNasya naabhiH

yo naH kash cid ririkSati rakSastvena martyaH

וֽ͏ַיְבָרְכֵ֖הוּ וַיֹּאמַ֑ר בָּר֤וּךְ אַבְרָם֙ לְאֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃

pra piipaya vRSabha jinva vaajaan agne tvaM rodasii naH sudoghe

יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־ אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־ מָֽוֶת׃

vaiyashvasya shrutaM naroto me asya vedathaH

יֵ֤שׁ דֶּ֣רֶךְ יָ֭שָׁר לִפְנֵי־ אִ֑ישׁ וְ֝אַחֲרִיתָ֗הּ דַּרְכֵי־ מָֽוֶת׃

abhy e\naM vajra aayasaH sahasrabhRSTir aayataarcann anu svaraajyam

maa te sakhaayaH sadam id riSaama yachaa tokaaya tanayaaya shaM yoH

visho -visho vo atithiM vaajayantaH purupriyam

אִשְׁתִּ֖יו חַמְרָ֑א וְ֠שַׁבַּחוּ לֵֽאלָהֵ֞י דַּהֲבָ֧א וְכַסְפָּ֛א נְחָשָׁ֥א פַרְזְלָ֖א אָעָ֥א וְאַבְנָֽא׃

וַתִּגַּ֧שְׁןָ הַשְּׁפָח֛וֹת הֵ֥נָּה וְיַלְדֵיהֶ֖ן וַתִּֽשְׁתַּחֲוֶֽיןָ׃

ubhaa jigyathur na paraa jayethe na paraa jigye katarash canainoH