adhaa no vishvasaubhaga hiraNyavaashiimattama

tam ukSamaaNaM rajasi sva aa dame candram iva surucaM hvaara aa dadhuH

וַיִּקְבֹּ֤ץ עָלָיו֙ אֲנָשִׁ֔ים וַיְהִ֣י שַׂר־ גְּד֔וּד בַּהֲרֹ֥ג דָּוִ֖ד אֹתָ֑ם וַיֵּלְכ֤וּ דַמֶּ֙שֶׂק֙ וַיֵּ֣שְׁבוּ בָ֔הּ וַֽיִּמְלְכ֖וּ בְּדַמָּֽשֶׂק׃

gaayanti tvaa gaayatriNo .arcanty arkam arkiNaH

εἰ ταῦτα οἴδατε, μακάριοί ἐστε ἐὰν ποιῆτε αὐτά.

עַ֤ד שֶׁיָּפ֙וּחַ֙ הַיּ֔וֹם וְנָ֖סוּ הַצְּלָלִ֑ים סֹב֩ דְּמֵה־ לְךָ֨ דוֹדִ֜י לִצְבִ֗י א֛וֹ לְעֹ֥פֶר הָאַיָּלִ֖ים עַל־ הָ֥רֵי בָֽתֶר׃

וַיְחֻנֶּ֗נּוּ וַיֹּ֗אמֶר פְּ֭דָעֵהוּ מֵרֶ֥דֶת שָׁ֗חַת מָצָ֥אתִי כֹֽפֶר׃

kavishasto bRhataa bhaanunaagaa havyaa juSasva medhira

kutsaa ete haryashvaaya shuuSam indre saho devajuutam iyaanaaH

kiM deveSu tyaja enash cakarthaagne pRchaami nu tvaam avidvaan

ἀθάνατον θεὸν ὧδε βροτοὺς ἀγαπαζέμεν ἄντην·

vaajintamaaya sahyase supitrya tRSu cyavaano anu jaatavedase

idaM vaam madiram madhv adhukSann adribhir naraH

Wherefore when Saul saw that he behaved himself very wisely, he was afraid of him.

atraa vi nemir eSaam uraaM na dhuunute vRkaH

חֻקַּ֤ת עוֹלָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם בְּכֹ֖ל מֽוֹשְׁבֹתֵיכֶ֑ם כָּל־ חֵ֥לֶב וְכָל־ דָּ֖ם לֹ֥א תֹאכֵֽלוּ׃

αἵματος ὀφθαλμοί· τὸ δʼ ἀνὰ στόμα καὶ κατὰ ῥῖνας

divyaH suparNo .ava cakSata kSaaM somaH pari kratunaa pashyate jaaH