فَقُولَا لَهُ قَوْلًا لَيِّنًا لَعَلَّهُ يَتَذَكَّرُ أَوْ يَخْشَى

agniM tam manye yo vasur astaM yaM yanti dhenavaH

וַיְהִ֗י בְּאַחַ֤ת עֶשְׂרֵה֙ שָׁנָ֔ה בָּֽרִאשׁ֖וֹן בְּשִׁבְעָ֣ה לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר־ יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃

yaH kRntad id vi yonyaM trishokaaya girim pRthum

ἀλλὰ σύ γʼ ὄρνυθι τοῦτον, ἐπειγέσθω δὲ καὶ αὐτός,

mahas karatho varivo yathaa no .asme kSayaaya dhiSaNe anehaH

yat puruSaM vy adadhuH katidhaa vy a\kalpayan

οἵτινες ἐλάβετε τὸν νόμον εἰς διαταγὰς ἀγγέλων, καὶ οὐκ ἐφυλάξατε.

וַיֹּאמֶר֮ נַעֲמָן֒ וָלֹ֕א יֻתַּן־ נָ֣א לְעַבְדְּךָ֔ מַשָּׂ֥א צֶֽמֶד־ פְּרָדִ֖ים אֲדָמָ֑ה כִּ֡י לֽוֹא־ יַעֲשֶׂה֩ ע֨וֹד עַבְדְּךָ֜ עֹלָ֤ה וָזֶ֙בַח֙ לֵאלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים כִּ֖י אִם...

οἱ δὲ παραπορευόμενοι ἐβλασφήμουν αὐτὸν κινοῦντες τὰς κεφαλὰς αὐτῶν

aa te maha indroty u\gra samanyavo yat samaranta senaaH

לֹ֣א שָׁ֭מְרוּ בְּרִ֣ית אֱלֹהִ֑ים וּ֝בְתוֹרָת֗וֹ מֵאֲנ֥וּ לָלֶֽכֶת׃

תַּ֭מְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂ֣י יָדֶ֑יךָ כֹּ֝ל שַׁ֣תָּה תַֽחַת־ רַגְלָֽיו׃

Are thy days as the days of man? are thy years as man’s days,