إِنَّا أَرْسَلْنَاكَ بِالْحَقِّ بَشِيرًا وَنَذِيرًا وَلَا تُسْأَلُ عَنْ أَصْحَابِ الْجَحِيمِ

אִ֭וֶּלֶת קְשׁוּרָ֣ה בְלֶב־ נָ֑עַר שֵׁ֥בֶט מ֝וּסָ֗ר יַרְחִיקֶ֥נָּה מִמֶּֽנּוּ׃

οὖτα κατὰ λαπάρην· ὃ δʼ ἀνετράπετʼ, ἀμφὶ δʼ ἄρʼ αὐτῷ

Πάτροκλός τε καὶ Αὐτομέδων ἕνα θυμὸν ἔχοντες

אֹהֲבֵ֥י יְהוָ֗ה שִׂנְא֫וּ רָ֥ע שֹׁ֭מֵר נַפְשׁ֣וֹת חֲסִידָ֑יו מִיַּ֥ד רְ֝שָׁעִ֗ים יַצִּילֵֽם׃

βλῆτο γὰρ οὔ τι κάκιστος ἀνὴρ μετὰ Μυρμιδόνεσσιν

וַיִּתְפֹּ֣שׂ אֲחִיָּ֔ה בַּשַּׂלְמָ֥ה הַחֲדָשָׁ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָלָ֑יו וַיִּ֨קְרָעֶ֔הָ שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר קְרָעִֽים׃

Now Sarai Abram’s wife bare him no children: and she had an handmaid, an Egyptian, whose name was Hagar.

But we know that the law is good, if a man use it lawfully;

לִבְנֵי־ קֶ֙דֶם֙ עַל־ בְּנֵ֣י עַמּ֔וֹן וּנְתַתִּ֖יהָ לְמֽוֹרָשָׁ֑ה לְמַ֛עַן לֹֽא־ תִזָּכֵ֥ר בְּנֵֽי־ עַמּ֖וֹן בַּגּוֹיִֽם׃

arcanti naariir apaso na viSTibhiH samaanena yojanenaa paraavataH

וַתַּבֵּ֥ט אִשְׁתּ֖וֹ מֵאַחֲרָ֑יו וַתְּהִ֖י נְצִ֥יב מֶֽלַח׃

But as God is true, our word toward you was not yea and nay.

מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י עַל־ אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַעֲלִ֑י עֲלֵֽי־ פְ֝לֶ֗שֶׁת אֶתְרוֹעָֽע׃

agniH paatu gRNato agniH suuriin agnir dadaatu teSaam avo naH

τώ τοι ἐπιτλήτω κραδίη· ἵππον δέ τοι αὐτὸς

וַיִּפְקֹ֣ד מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹת֑וֹ אֶֽת־ כָּל־ בְּכֹ֖ר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

arvadbhir yo haribhir joSam iiyate so asya kaamaM harivantam aanashe

And at Gibeon dwelt the father of Gibeon; whose wife’s name was Maachah:

וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָאֱלֹהִ֖ים מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא׃

μητρός τοι μένος ἐστὶν ἀάσχετον οὐκ ἐπιεικτὸν

abhiiaa\hi manyo tavasas taviiyaan tapasaa yujaa vi jahi shatruun

וְלָ֣קַחְתָּ֔ אֵ֖ת הָאַ֣יִל הַשֵּׁנִ֑י וְסָמַ֨ךְ אַהֲרֹ֧ן וּבָנָ֛יו אֶת־ יְדֵיהֶ֖ם עַל־ רֹ֥אשׁ הָאָֽיִל׃