صِبْغَةَ اللَّهِ وَمَنْ أَحْسَنُ مِنَ اللَّهِ صِبْغَةً وَنَحْنُ لَهُ عَابِدُونَ

قَدْ قَالَهَا الَّذِينَ مِنْ قَبْلِهِمْ فَمَا أَغْنَى عَنْهُمْ مَا كَانُوا يَكْسِبُونَ

זְעַ֤ק וְהֵילֵל֙ בֶּן־ אָדָ֔ם כִּי־ הִיא֙ הָיתָ֣ה בְעַמִּ֔י הִ֖יא בְּכָל־ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מְגוּרֵ֤י אֶל־ חֶ֙רֶב֙ הָי֣וּ אֶת־ עַמִּ֔י לָכֵ֖ן סְפֹ֥ק אֶל־ יָרֵֽךְ׃

חֹֽבְרֹ֛ת אִשָּׁ֥ה אֶל־ אֲחוֹתָ֖הּ כַּנְפֵיהֶ֑ם לֹא־ יִסַּ֣בּוּ בְלֶכְתָּ֔ן אִ֛ישׁ אֶל־ עֵ֥בֶר פָּנָ֖יו יֵלֵֽכוּ׃

dhaanaavantaM karambhiNam apuupavantam ukthinam

וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְשָֽׁבַרְתִּי֙ אֶת־ קֶ֣שֶׁת יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖מֶק יִזְרְעֶֽאל׃

And, behold, there talked with him two men, which were Moses and Elias:

asmaakaaso ye nRtamaaso arya indra suurayo dadhire puro naH

τεῖχος ῥηξάμενοι θέσθαι παρὰ νηυσὶ κέλευθον,

זֹ֛את נַחֲלַ֥ת בְּנֵֽי־ זְבוּלֻ֖ן לְמִשְׁפְּחוֹתָ֑ם הֶֽעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְחַצְרֵיהֶֽן׃

taa nRbhya aa saushravasaa suviiraagne suuno sahasaH puSyase dhaaH

Πληϊάδας θʼ Ὑάδας τε τό τε σθένος Ὠρίωνος

וַתְּהִ֥י עָלַ֛י שָׁ֖ם יַד־ יְהוָ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י ק֥וּם צֵא֙ אֶל־ הַבִּקְעָ֔ה וְשָׁ֖ם אֲדַבֵּ֥ר אוֹתָֽךְ׃